טור פתיחה לשנת תשע"ב

נובמבר 6, 2011

מאת: פרופ' משה יוסטמן

עברנו קיץ מעניין. מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות להביע אי-שביעות רצון מהמצב הכלכלי-חברתי שהמדינה נקלעה אליו. הססמה שאיחדה אותם – "העם דורש צדק חברתי" – הייתה רחבה דייה (אחרים יאמרו עמומה דייה) לכנס תחתיה מאות אלפים, והם חוללו שינוי מרחיק לכת בשיח הכלכלי-חברתי של ישראל. הם הרחיבו את מעגלי הדיון, הביאו להקמת שתי ועדות מומחים שעסקו בפירוש מעשי של רצון ההמונים המפגינים, ואין ספק שישפיעו על הנוף הפוליטי בבחירות הממשמשות ובאות: נושאים כלכליים-חברתיים יקבלו יותר תשומת לב, וגם העמדות ינועו לכיוונים שסימנה המחאה. לקרוא את המשך הרשומה «


בועת הנדל"ן?

נובמבר 6, 2011

מאת: פרופ' דוד ג'נסוב

 מחירי הנדל"ן בישראל עלו עלייה חדה בשנתיים האחרונות. אחרי עליות בשיעור שנתי של 0.9 אחוז בממוצע מאז שנת 2000, ב-2009 עלו המחירים בעשרים אחוז וב-2010 – ב-14 אחוז (לפי מדד מחירי הדיור של הלמ"ס). שיעורים אלו גבוהים הרבה יותר משיעור הצמיחה של המשק או האוכלוסייה, ולכן אין פלא שאנשים טוענים שיש בועה בשוק. אבל האם זה אכן המצב? האם צפויה ירידה חדה במחירי הדירות בעתיד הקרוב? לקרוא את המשך הרשומה «


מה היא שתדלנות מידתית?

נובמבר 6, 2011

מאת: פרופ' אריה מלניק

 מקובל לטעון כי במשטר דמוקרטי ראוי שלמושפעים מצעדי חקיקה תהיה זכות להשמיע קול ולחוות דעה בעניין. המושפעים בדרך כלל קרובים לנושא החקיקה יותר מאשר הציבור בכללותו. עוד נהוג לטעון שהמחוקקים עצמם צריכים לדעת את כל ההשלכות של החקיקה, ויש חשש שאם לא יהיה כל המידע מונח לפניהם יטעו ויקבעו כללי התנהגות לא מתאימים. ואיך יגיע המידע לקובעי המדיניות? ובכן, הוא אמור להגיע על ידי תהליך המכונה שתדלנות, lobbying בלעז.  לקרוא את המשך הרשומה «


שתי ציפורים בטווח הזמן הבינוני? מימד הזמן של המחאה החברתית

נובמבר 6, 2011

מאת: איתמר יקיר

א. טווחי הזמן: השאלה העיקרית של המחאה
יותר מכל דבר אחר מה שמַתְנה את האפשרות שהלבה הרעיונית של המחאה תמיר עצמה לכדי פתרונות מעשיים הרי זו מערכת של לוחות זמנים. במילים אחרות: יכולתה של המחאה להשפיע על עיצוב המציאות החברתית תלויה באופני המפגש של כמה טווחי זמן. לקרוא את המשך הרשומה «