הכול חינוך – ראיון עם דב לאוטמן

אוגוסט 2, 2011

מראיינים: טל וולפסון ועלי בינג

בין שלל המחאות של הזמן האחרון – מחאת הקוטג', מחאת הרופאים ומחאת הדיור – הובא לפני כחודש בפני בית הדין לעניינים מינהליים בתל אביב מקרה חשוב ומעניין לא פחות. בית הספר חברותא, תיכון פרטי הממוקם בעמק חפר, עתר כנגד משרד החינוך שלא נתן לו רישיון. בית הדין ביטל את החלטת משרד החינוך וקבע באופן עקרוני את הלגיטימיות של בית הספר חברותא. בפסק הדין מתואר העיקרון המנחה של בית המשפט: "להורים זכות לאוטונומיה בבחירת חינוך לילדיהם", ובכך נתן תוקף לחינוך הפרטי בישראל. בעקבות פסק הדין יצאנו לשיחה עם דב לאוטמן, תעשיין, חתן פרס ישראל ויו"ר עמותת "הכל חינוך" לקידום החינוך הציבורי בישראל, כדי לדון בעניין החינוך ובענייני השעה. לקרוא את המשך הרשומה «

מודעות פרסומת

הערות על הוראת הכלכלה בישראל

אוגוסט 2, 2011

מאת: אביה ספיבק

1. המורשת הירושלמית של הוראת הכלכלה בישראל

הוראת הכלכלה בירושלים בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה היא הבסיס ללימודי כלכלה בישראל. בבדיקה שערכתי מצאתי שחוברת התרגילים של המבוא לכלכלה (מיקרו) שנמצאת בשימוש בהרבה מוסדות אקדמיים אינה שונה בהרבה, גם לא בדוגמאות המספריות, מזו של 1957 באוניברסיטה העברית בירושלים, וכבר בה היה "תרגיל השדות" המפורסם. הכלכלה נתפסה כמקצוע טכני, ללא השלכות מעשיות וללא אידיאולוגיה. שבו ושיננו לנו כי הכלכלן מציג חלופות בפני מקבלי ההחלטות, כמו מהנדס שמציע איך אפשר לבנות גשר.[1] אם הדגש הוא על הצד הטכני, גם אין התייחסות רבה להיסטוריה הכלכלית – לא של ישראל ולא של ארצות אחרות, ואין התייחסות למוסדות ולהסדרים בשוק ההון. התלמידים יוצאים בלא שיֵדעו את המינימום במה שקורה סביבם – לא בזכותה של ההוראה, על כל פנים (מפעם לפעם אני שואל תלמידים מה לדעתם התמ"ג של מדינת ישראל, ולא תמיד התשובה קרובה).
רק כשהגעתי לארצות הברית אחרי הדוקטורט התחלתי להבין שהכלכלה היא לא אוסף של דגמים תיאורטיים בעלמא, אלא שהיא מתייחסת למציאות מסוימת ושהדגמים מייצגים סוג של השקפת עולם, בוודאי במקרו כלכלה אבל גם בתחומים אחרים. לקרוא את המשך הרשומה «


דרום סודן, פליטות, גבולות ואנחנו

אוגוסט 2, 2011

מאת: אריה ארנון

הכרזת העצמאות של מדינה חדשה, דרום סודן, שהצטרפה למשפחת המדינות לאחרונה, עוררה תגובות נרגשות בקרב לא מעט ישראלים ופלסטינים. חלק מהמגיבים הביטו על האירוע מהזווית "שלנו": הנה, הם אמרו, בכל זאת יש סיכוי לשינוי גם כשנראה שכלו כל הקצין. שאלה שעלתה באופן טבעי בחלק מהדיונים, בעיקר בשיחות בתקשורת הישראלית עם דרום סודנים השוהים בארץ, נגעה לסוגיית הפליטוּת, זו הדרום סודנית, ובעקיפין גם לפליטות היהודית והפלסטינית. "איך הגעתם לכאן?" שאל ירון לונדון את הדרום סודנים, ו"האם תחזרו לארצכם לבנות את המולדת?" את הפליטים הפלסטינים לא שאלו בישראל שאלות מביכות כאלה מעולם. לקרוא את המשך הרשומה «


על התמורות החברתיות במשפט העסקי

אוגוסט 2, 2011

מאת: עלי בוקשפן

בשנים האחרונות מתפתחת בתנופה רבה תופעת האחריות החברתית והאתית בקרב המגזר העסקי. אפשר להבחין בנקל כי היום כמעט כל ארגון עסקי חשוב מערב מידה כזו או אחרת של אחריות חברתית ואתית במסגרת פעילותו.

התופעה האמורה, שהמשברים הכלכליים האחרונים בעולם ובישראל חידדו אותה, היא חלק מהתפתחויות הולכות ומתחדשות בעולם, בין היתר בתחומים כגון סחר הוגן וזכויות אדם במגזר הפרטי; בתפיסות חדשות בדבר תכליתן של חברות עסקיות בעידן המודרני ובדבר מחויבותן המתגברת כלפי עובדיהן, כלפי לקוחותיהן, כלפי איכות הסביבה וכלפי הציבור בכללותו; בשכיחותן של תוכניות אתיקה בחברות עסקיות; בשגשוגן של "קרנות אתיות" (SRI – Socially Responsible Investments) בעולם – השקעות המשלבות יעדים פיננסיים עם עניינם המתגבר של המשקיעים בנושאים חברתיים, סביבתיים, אתיים וכאלו הקשורים בממשל תאגידי; בהיווצרותם של דירוגים ומדדים חברתיים דוגמת "מדד מעלה", שהושק בישראל לפני שנים ספורות; בפרסום דיווחים חברתיים על ידי חברות עסקיות; בהרחבת נמעני חובותיהם של נושאי משרה בחברות עסקיות, ועוד היד נטויה. לקרוא את המשך הרשומה «