"אי השוויון הנמוך במדינות סקנדינביה מגיע עוד לפני פעולתה של מדינת הרווחה – כתוצאה מהשקעה גדולה בחינוך, שכר מינימום גבוה, אבטלה נמוכה ושיעור השתתפות גבוה גם בקרב הנשים": ראיון עם פרופ' פרנסואה בורגיניון

ינואר 14, 2014

מראיין: ירדן קידר

 פרופ' פרנסואה בורגיניון הוא כלכלן בכיר ששימש בתפקידי מפתח רבים, ובכללם סמנכ"ל וכלכלן ראשי של הבנק העולמי וראש בית הספר לכלכלה של פריז (PSE). מומחיותו מתרכזת בהשוואה עולמית בין תהליכי אי-שוויון. ראיינו אותו לכבוד השתתפותו בכנס השנתי של התוכנית לכלכלה וחברה בנושא עוני ואי-שוויון בארץ ובעולם.

לקרוא את המשך הרשומה «

מודעות פרסומת

בנק קואופרטיבי ישראלי – הציבור לוקח אחריות

ינואר 14, 2014

מאת: יובל אופק-שני

 המחאה החברתית של שנת 2011 הביאה להתעצמות הביקורת על מערכת הבנקאות בישראל ולדרישה הולכת וגוברת לשינוי המערכת לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים. הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג שהקימה הממשלה בעיצומה של המחאה קבעה כי הריכוזיות וחוסר היעילות של המערכת הבנקאית עולים לציבור כשמונה מיליארד שקל בשנה או 3,000 שקל בממוצע לכל משק בית.[1] בהמשך לממצא זה וכחלק מהמלצות הוועדה מונה "הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית". לקרוא את המשך הרשומה «


אי-שוויון בתשואה להשכלה בין קבוצות אוכלוסייה שונות

ינואר 14, 2014

מאת: יעל מלצר

כפי שעולה מתרשים 1, אי-השוויון בשכר בישראל הוא מן הגדולים בארצות המפותחות והוא במגמת עלייה. הקשר ההדוק בין השכלתו של הפרט להשתלבותו ולהצלחתו בשוק העבודה מעלה את השאלה אם הבדלי השכר נובעים מהבדלים בנגישות להשכלה או מהבדלים בתשואה להשכלה. יש כאן השפעה הדדית: נגישות להשכלה משפיעה על התשואה ממנה, ולהפך: תשואות נמוכות למשל, יגרמו לפרט לבחור שלא ללמוד. חשיבות ההבחנה והעיסוק בהבדלים בתשואה להשכלה נוגעת בפרט לקביעת מדיניות של העדפה מתקנת כדי לאפשר שוויון הזדמנויות, לשפר את הקצאת המקורות, וכן להיבטים של ניידות בין-דורית. לקרוא את המשך הרשומה «


ניידות ואי-שוויון בשכר 1990–2005

ינואר 13, 2014

מאת: מירי אנדבלד

השכר, או ההכנסה מעבודה, הם אחד הסימנים החשובים של ניידות (מוביליות) בשוק העבודה. אין אחידות דעים בתיאוריות העוסקות בתחום בנוגע לנחיצותה של הניידות בשוק העבודה, אולם הרוב רואים בה תופעה חיובית המסייעת לפרטים בחברה לשנות את מיקומם במבנה הריבודי ולהפחית את העוני הפרמננטי ואת אי-השוויון בחברה.

המחקר בדק את רמת הניידות בשכר השכירים בישראל ואת השתנותה בשלוש תקופות זמן: 1990–1995, 1995–2000 ו-2000–2005. לקרוא את המשך הרשומה «