מבט אל המשבר הכלכלי: פרספקטיבה ישראלית ובינלאומית

מאת: אביה ספיבק

לאחרונה פורסם קובץ מאמרים שהוא פרי עבודתם של קבוצת כלכלנים שהתכנסה בשנת 2009 במכון ון ליר בירושלים ביוזמת התוכנית לכלכלה וחברה ודנה במשבר הכלכלי הגלובלי, בסיבותיו ובהשלכותיו על כלכלת ישראל.[1] הקובץ מכיל מאמרים על הסיבות למשבר ועל השפעתו על כלכלת העולם וכלכלת ישראל, הן בתחומים הפיננסיים והן בתחומים הריאליים. קובץ זה מקנה לקוראים פרספקטיבה כפולה: מצד אחד, ניתוח כלכלי מקצועי של הסיבות למשבר והשפעותיו על העולם וישראל; ומן הצד האחר, כיצד חשים מקבלי החלטות וכלכלנים מקצועיים בכירים במשבר בזמן אמת ואיך הם מנתחים את הנתונים שמעניקים להם רק תמונה חלקית וראשונית של המצב. נוסח הדיונים נשמר כמו שהיה במקור לשימוש כל מי שיעסוק בעתיד ביחסם של כלכלנים לאירועים הדרמטיים בזמן אמת.

המשבר הכלכלי הגדול של 2008 הוא הראשון מאז המשבר הגדול של 1929. משברים כלכליים היו וכנראה יהיו שוב. במאמר ידוע מאוד שהפך לספר בשם האירוני "הפעם זה אחרת" סוקרים כרמן ריינהרט וקנת רוגוף משברים כלכליים רבים ומוצאים ביניהם קווים משותפים.[2] התרחיש הרגיל, של בועה במחירי הדיור שמייצרת בעיות למערכת הפיננסית על כל חלקיה (החשוב שבהם – הבנקאות), קרה גם כאן. מקורו בארצות הברית, אך גם בכמה ארצות אירופיות (אירלנד, אנגליה וספרד, לדוגמה). הזעזוע למערכת הפיננסית הבינלאומית יצר גלי הדף ונזק לכל המערכת העולמית, בעיקר לאירופה ופחות לארצות המתעוררות. ישראל בסופו של דבר סבלה בשיא המשבר פחות מאשר החשש הראשוני שהובע בקובץ זה.

הדיון היסודי במשבר הכלכלי, במקורותיו ובהשלכותיו התקיים בפורום שנפגש שש פעמים, והשתתפו בו מעצבי מדיניות ממשרד האוצר, מבנק ישראל ומגופים אחרים, וכן אנשי אקדמיה. להלן סקירה של המפגשים והדיונים לפי סדר התרחשותם, ואִתה דיון מחודש בנושאים מהפרספקטיבה של היום.

שני המפגשים הראשונים הוקדשו לעדכון והערכה של מקבלי החלטות ואנשי אקדמיה בנוגע לעוצמה ולכיוון של המשבר הכלכלי-פיננסי. שאר ארבעת המפגשים אורגנו סביב מאמר מקצועי אשר שימש פתיחה לדיון. הן המאמרים והן הדיון מוצגים בקובץ. את המאמרים הציגו הכותבים, ומגיבים פתחו בדיון. לאחר מכן התנהלה שיחה פתוחה לכל המוזמנים, ובה נידונו ההשלכות על המדיניות. כל המפגשים התקיימו במתכונת של סדנאות סגורות, ללא אנשי תקשורת ומתוך התחייבות לאי-ייחוס הנאמר לדוברים (Chatham house rules) אלא אם יסכימו לכך. ואכן, המשתתפים נתנו הסכמתם לכך. המאמרים שהוצגו במפגשים תוקנו לאור הדיונים שהתקיימו, ונאספו להפקת הקובץ באישור המשתתפים.

המשבר הכלכלי הקשה בעולם החל לאחר נפילת ליהמן-בראדרס ב-15 בספטמבר 2008 – תחילת הרבעון הרביעי של 2008. ואמנם הצמיחה הרבעונית בתקופה זו בישראל הייתה שלילית, 0.4%-, והצמיחה בכל 2009 הייתה מזערית – 1.1%. אולם במועד שבו החלו הדיונים בקבוצה, ב-8 במרץ 2009, הייתה הרגשה קשה בנוגע לעוצמתו של המשבר, מה שהתבטא בתחזיות של בנק ישראל באותה תקופה: צמיחה שלילית של 0.2%- לשנת 2009 כולה. חודש לאחר מכן ירדו התחזיות ל-1.5%-  לשנת 2009, ורק בספטמבר הן התאוששו ועלו ל-0% צמיחה. תחזיות בנק ישראל במהלך המשבר והתוצאות שהתרחשו בפועל מוצגות בלוחות 1 ו-2, בהתאמה. התחזיות ביטאו את הלכי הרוח של בכירי הכלכלנים בשירות המדינה. החשש ממשבר פיננסי עצום, ייחודי בעשרות שנים, שלא היה ידוע כיצד יתפתח, היה בוודאי מוצדק בנקודת הזמן הזו, והתבטא בדברי שלושת הדוברים במפגש הראשון, בעמדות הבכירות ביותר במשק: מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, ומנכ"ל האוצר.

 

לוח 1: תחזיות בנק ישראל במהלך המשבר (באחוזים לשנה)

לוח 1

לוח 2: תוצר לאומי גולמי בישראל, נתוני 2013 (באחוזים)

לוח 2

גם המפגש השני שבו דן במצב העולמי פרנסואה בורגיניון, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, הציג מצב של משבר עולמי קשה. המגזרים הנפגעים הם המגזר הפיננסי – מתן האשראי שנפסק כמעט לחלוטין; והבנייה, שנעצרה כמעט לגמרי בחלק גדול מהעולם.

האשראי בישראל – למעשה הכשלים בשוק האשראי החוץ-בנקאי של איגרות החוב הקונצרניות – היה הנושא של המפגש השלישי. המאמר בקובץ נכתב כמה חודשים לאחר המפגש, שהתקיים ב-19 באפריל 2009. בזמן המפגש היה שוק ההון בישראל במשבר, לא היו הנפקות חדשות של איגרות חוב קונצרניות, פרמיית הסיכון על איגרות חוב אלו הייתה גבוהה מאוד והיה חשש למשבר ענקי בקופות הגמל. אלו היו התוצאות של האינטגרציה של שוק ההון בישראל עם שוקי ההון בעולם – המניות בישראל ירדו בדיוק כמו המניות בוול סטריט. למזלו הגדול של המשק הישראלי, ואולי בגלל מתן רשת ביטחון מזערית למדי על ידי האוצר לחסכונות בקופות הגמל, נמנעה קריסה טוטלית של קופות הגמל ביחד עם שוק ההון. במאמר, שנכתב כאמור לאחר סיום המשבר, מצוין שמזלו של שוק ההון הוא שפשיטות הרגל שקרו כמה חודשים לאחר מכן של הלווים הגדולים – האחים עופר, לב לבייב ואחרים – לא אירעו בד בבד עם המשבר של תחילת 2009, כי אז היה יכול להיווצר גל של חוסר אמון בשוק ההון שהיה מביא למשבר עמוק עם נזקים גדולים למשק.גם המפגש השני שבו דן במצב העולמי פרנסואה בורגיניון, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, הציג מצב של משבר עולמי קשה. המגזרים הנפגעים הם המגזר הפיננסי – מתן האשראי שנפסק כמעט לחלוטין; והבנייה, שנעצרה כמעט לגמרי בחלק גדול מהעולם.

הבנקים בישראל לא נפגעו מהמשבר. במפגש הרביעי הוצג מחקר אקונומטרי אשר מראה כיצד צרות במגזר הבנקאי גורמות למשברים ריאליים. בהמשך נידונו הסיבות לקלות המשבר בישראל, ונראה כי החוסן של הבנקים היה אחת הסיבות העיקריות להפתעה החיובית.

במפגש החמישי נידון שוק העבודה והאמצעים להקלת האבטלה שהייתה צפויה לגדול מאוד. אמנם התחזיות שהציגה קרנית פלוג לאבטלה היו מדויקות לגמרי לשנת 2009 – 7.6% אבטלה, אבל גם ל-2010 הייתה תחזית של 7.6% אבטלה, וזו ירדה ל-6.6%.[3] הצעדים שהוצעו בפרק החמישי כוונו לאבטלה ממושכת ועמוקה יותר, מה שלא קרה.

במפגש השישי הוצג מאמר המרחיב את היריעה התיאורטית ועוסק בסיבות למשבר מהצד התיאורטי – התורה של יעילות השווקים – ומצד המדיניות – החידושים הפיננסיים ונסיגת הרגולציה. בפרק נוסף נכתב ניתוח של הסיבות למשבר בארצות הברית. הדיון במפגש השישי התמקד במדיניות הפיסקלית ובתרחישים של הגירעון ויחס חוב–תוצר. מודגש כי אף על פי שהמדיניות הפיסקלית הרצויה היא הרחבת ההוצאה, למעשה היה צמצום בהוצאה מפני שלא היה תקציב מאושר (הייתה ממשלה ללא רוב בכנסת שלא העבירה תקציב חדש) והממשלה פעלה לפי הכלל של 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. עם זאת, המייצבים האוטומטיים פעלו והירידה בהכנסה ממסים פעלה בצורה אנטי מחזורית כי הממשלה לא ניסתה להעלות מסים כדי להקטין את הגירעון.

מדוע הייתה פגיעת המשבר העולמי בישראל קטנה יותר מכפי שחששו בכירי הכלכלנים באותה תקופה? אין קל יותר מחוכמה בדיעבד. כאשר המשבר היה בשיאו היה חשש ממשבר דמוי 1929, שבו כל הסדר העולמי מתפרק, הסחר העולמי מצטמצם מאוד בגלל מדיניות עידוד יצוא ומניעת יבוא, המערכת הפיננסית העולמית מושבתת, ושיעורי האבטלה נעשים דו-ספרתיים ברמה גבוהה. בסופו של דבר, בגלל מדיניות נמרצת של המדינות היה כל המשבר מתון יותר, אם כי גם הוא גבה את מחירו וגם הוא היה ממושך, בין השאר בגלל הבעיות המבניות בעולם שהוזכרו בדיונים בארצות הברית ובאירופה.

למדינות שנפגעו פחות מהמשבר כמו ישראל היו תנאים טובים יותר בזמן הכניסה למשבר. בישראל לא הייתה בועת נדל"ן ב-2007 כמו בארצות הברית ובמדינות אחרות. בזכות העלייה של שנות התשעים הייתה המחזוריות הכלכלית של הנדל"ן ייחודית למשק הישראלי. בישראל היה מגזר בנקאי מפוקח באופן הדוק כחלק מלקחי המשבר של 2002, ולכן הבנקים לא היו בסכנה של פשיטת רגל כמו המקבילים להם במערב. את הבעיות – כמו שראינו בדיון באשראי – הם העבירו לשוק האשראי החוץ-בנקאי. המשבר של 2002 גם לימד את הממשלה לדבוק במשמעת פיסקלית. וכך אפשר היה לאפשר למייצבים האוטומטיים לפעול ולהגדיל את החוב של הממשלה בזמן המשבר בלי לחשוש מהתמוטטות של שוק האג"ח הממשלתי.

לסיכום, המשק הישראלי נפגע פחות מהמשבר במידה רבה בזכות המשבר של 2002 והלקחים שהופקו ממנו בנוגע לפיקוח על הבנקים ולמדיניות פיסקלית, וכן בזכות העיתוי של המחזוריות בענף הנדל"ן. זוהי אפוא תערובת של מזל ושל הפקת לקחים ממשברים קודמים.[4]

________________________________________

[1] לאה אחדות, אריה ארנון, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק (עורכים), 2014. "מבט אל המשבר הכלכלי: פרספקטיבה ישראלית ובינלאומית", מחקר מדיניות 15, ירושלים: מכון ון ליר, http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/MASHBER_WEB_28-8-14.pdf.

[2] Carmen M. Reinhart and Kenneth S. Rogoff, 2008. “This Time is Different: A Panoramic View of Eight Centuries of Financial Crises”, Working Paper 13882, Cambridge: National Bureau of Economic Research, March

[3] כל השיעורים הם לפי המדגם וההגדרות של הלמ"ס שהיו בתוקף באותה עת. בשנת 2012 שונו ההגדרות והמדגם.

[4] דוגמה אחרת למדינה שנפגעה פחות מהמשבר העולמי בזכות משבר קודם היא שוודיה. המשבר של 1992 היה חמור והוא טראומה לאומית מכוננת. מקורות משבר זה היו גירעונות תקציביים של הממשלה, בועת נדל"ן והרחבת אשראי על ידי הבנקים. לקחיו הם משמעת פיסקלית ופיקוח הדוק על הבנקאות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s