העלות הכלכלית של מבצע צוק איתן

מאת: מישל סטרבצ'ינסקי

לאחר כחודש של לחימה במסגרת מבצע צוק איתן גובשה נוסחה להפסקת אש זמנית כדי לסיים לעת עתה את העימות באזור הדרום. כמו במבצע עופרת יצוקה, התבסס העימות על מתקפת טילים מצד חמאס והתקפות אוויריות מצד ישראל, שלוו בכניסה קרקעית לעזה. בשונה מן התקדימים, נזקי המתקפה היו הפעם מוגבלים בזכות הפעלת מערכת כיפת ברזל. בדומה לסיום של המבצעים עופרת יצוקה ועמוד ענן, קשה בשלב זה להעריך את ההשפעות הצבאיות של המבצע, ובפרט לא ברורות השפעות המבצע על מידת החזרת יכולת ההרתעה של ישראל אשר עשויה למנוע מתקפות טילים דומות בעתיד.

להלן נידרש לפן הכלכלי של המבצע עד כה, ובפרט להשלכות הכלכליות בשלושה תחומים עיקריים: העלות הישירה, ההשפעה על התוצר וההשפעה על סדרי העדיפויות במסגרת תקציב המדינה. השפעה אחרונה זו חשובה בייחוד לנוכח העיתוי של המבצע, שהחל מיד לאחר הדיון הראשון בתקציב, שבו הוצגה תחזית משרד האוצר לפעילות הכלכלית ב-2015.

 

העלות הישירה

העלות הישירה של המבצע מורכבת מעלות צבאית ומעלות אזרחית. עלות צבאית היא הוצאה תקציבית הנזקפת למערכת הביטחון, והיא כוללת את עלויות הלחימה וההגנה. מכיוון שיידרש זמן עד שמערכת הביטחון תחשב את ההוצאות המדויקות על הסבב הנוכחי ננסה לאמוד בגסות את עלויות הביטחון הישירות אשר ישפיעו על תוספת מקורות המימון שדרושה במסגרת תקציב המדינה. עלויות הלחימה בעת המערכה מורכבות בעיקר מהפעלת הכוח, מגיוס מילואים ומתחמושת. עלות המבצע הנוכחי דומה לזו של עופרת יצוקה, אשר נמשך שלושה שבועות וחצי. בהינתן העלויות הקבועות ליציאה לְמבצע אפשר לאמוד את עלות הלחימה הנוכחית בכ-4 מיליארד שקל.

עלות ניכרת נוספת בסבב הנוכחי קשורה להפעלת מערכת כיפת ברזל, אשר מנעה נזקים כבדים בנפש וברכוש. מהתחלת המבצע הופעלו שבע סוללות, וביום השישי נוספה סוללה שמינית. שיעור ההצלחה הכולל של המערכת היה כ-90%. במהלך החודש של המבצע נורו לישראל יותר מ-3,000 רקטות, מספר גבוה בהרבה מזה שהיה בעמוד ענן. על סמך העלויות של טילי הנגד אפשר לאמוד את עלות ההפעלה בכ-200 מיליון שקל , ועם עלויות הלחימה מסתכמות עלויות הביטחון הישירות בכ-4.2 מיליארד שקל.

העלות האזרחית מורכבת מפיצוי אזרחים בגין נזק ישיר שנגרם למבנה או לרכוש, ומנזק עקיף שמגלם את הפגיעה בפעילות הכלכלית. עדיין מוקדם לסכם את סך הנזקים בהתאם לתביעות שהוגשו ויוגשו לרשות המסים. אף על פי שמספר הרקטות ששוגרו גבוה ממספרן בעמוד ענן ההגנה שסיפקה כיפת ברזל הייתה הפעם טובה יותר, כך שההשפעה על הרכוש צפויה להיות בסדרי גודל נמוכים יחסית. עם זאת, ואף שהחוק מתיר תשלום פיצויים בטווח של עד 7 קילומטרים מאזור העימות, הסכים שר האוצר להגדיל את הטווח ל-40 קילומטר מאזור העימות, ולכן ברור כי הפיצויים העקיפים יהיו גבוהים יותר מאשר במבצע הקודם. אנו מעריכים כי העלות העקיפה תסתכם בכ-900 מיליון שקל. בתוספת פיצויי הרכוש, בעלות מוערכת של כ-100 מיליון שקל?, יוצא שסך העלות האזרחית היא כמיליארד שקל, וסך כל העלויות הישירות הן כ-5.2 מיליארד שקל. נדגיש כי הפיצוי בפועל תלוי בהסכמות שיושגו עם משרד האוצר במסגרת ועדה שבודקת את מהות הנזק במקרים ספציפיים. על כן ההשפעה הסופית של הפיצויים העקיפים על תקציב המדינה תתברר בהמשך.

 

ההשפעה על התוצר

כמו בעופרת יצוקה ובעמוד ענן, גם במבצע צוק איתן התרכזה עיקר ההשפעה באזור הדרום. גם הפעם שוגרו רקטות למרכז הארץ, ולראשונה שוגרו גם כמה רקטות לאזור הצפון, וגרמו שיבושים בסדר גודל קטן הרבה יותר באזורים אלו. לעומת ההשפעה של עופרת יצוקה על תיירות החוץ, שהייתה מוגבלת יחסית ומקומית, הגלישה של העימות הן בעמוד ענן והן בצוק איתן למרכז מגדילה את ההשפעה על הענף הן במהלך הלחימה והן לאחריה, עקב ביטולים של תיירי חו"ל. השאלה החשובה היא אם השפעה זו תהיה מתמשכת, והתשובה לה תלויה בהתפתחויות בהמשך.

כמו בעימותים הצבאיים הקודמים, בימים הראשונים פגעה הלחימה בתעשייה באזורים הקרובים ביותר לאזור העימות – במקרה הזה המפעלים בעוטף עזה, שבימי הלחימה הראשונים הייתה הפעילות בהם נמוכה. הפעם אף נשרף מפעל כליל. גם באזורים בטווח של 40 קילומטר נרשמה פגיעה ניכרת בפעילות של ענפי התעשייה והמסחר והשירותים. על פי ניסיון העבר, לאחר הלחימה תתחדש הפעילות חלקית, בעיקר בתעשייה, כדי לספק את ההזמנות הקיימות. בשאר האזורים הייתה ההשפעה על הפעילות הכלכלית מוגבלת יחסית, והחיים נמשכו פחות או יותר כרגיל. עם זאת, ניכרה השפעה משמעותית בענפי המסחר והשירותים באזורים אחרים בארץ, אף שחלק מהפעילות יתחדש בהמשך.

מתוך התחשבות בחלקם של ענפים אלו במגזר העסקי ושל חלקו של הדרום בתעשייה ובמסחר ובשירותים, ומתוך התחשבות בהשפעה החלקית של המבצע על המסחר והשירותים בשאר הארץ, אפשר לאמוד את השפעות הלחימה על התוצר. החישוב מראה שההשפעה נאמדת בסדר גודל של 0.5% תוצר, שהם כ-5 מיליארד שקל. הפגיעה מתחלקת באופן דומה בין ענפי התיירות, התעשייה והמסחר באזור הדרום ובין המסחר והשירותים בשאר חלקי הארץ. בעקבות זאת ייפגעו גם ההכנסות ממסים לשנת 2014.

יש לציין שההשפעה על התוצר התרכזה בעיקר בימי הלחימה, ובענף התעשייה לא צפויה השפעה ניכרת על מימוש חוזים שנחתמו בין חברות ישראליות לחברות מחו"ל (בהנחה שלא יהיה חרם). בענף התיירות, לעומת זאת, עלולה ההשפעה להיות מתמשכת יותר ולהימשך כמה חודשים עקב הביטולים בזמן הלחימה וההשפעה על תדמית המשק בעיני תיירים.

 

ההשפעה על סדרי העדיפויות בתקציב

השפעה חשובה של המבצע מתבטאת בתחום סדרי העדיפויות בתקציב. כלל ההוצאה הרב-שנתי, בהתאם לתיקון מספר 14 של חוק הפחתת הגירעון אשר נעשה לפני התחלת הדיונים בתקציב, קובע גידול בהוצאה הממשלתית על פי נוסחה המאפשרת להגדיל את ההוצאה התקציבית ב-2015, כולל מתן אשראי, בכ-2.6% במונחים ריאליים (ראו הסבר בטור בנושא התקציב המפורסם במגזין זה). בהתאם למצב המוצא של התקציב על פי ההחלטות הקיימות ותחזית הצמיחה הריאלית של כ-3% לשנה הבאה, לא מומלץ לספוג את המעמסה התקציבית הנוספת של הלחימה במסגרת התקציב המתוכנן ל-2015.

מאחר שעלויות שיכוסו באמצעות התקציב צפויות להסתכם בכ-5 מיליארד שקל, ומאחר שהצבא קיבל תוספת תקציבית לאחרונה, חשוב שהממשלה תגיע לנוסחה שמעמיסה את עלויות המבצע על תקציב הביטחון הקיים ועל התקציב השוטף של שנת 2014 – המאופיין עד כה בביצוע נמוך מיעד הגירעון שנקבע (3% תוצר). כלומר יש לקדם את נוסחת העברת הכספים לצבא ולפיצויים האזרחיים מתוך מקורות העומדים לרשות תקציב המדינה (כולל רזרבות) בשנת 2014. השימוש בכספים אלו יקרב את ביצוע הגירעון ל-3% תוצר. חשוב במיוחד להימנע מהעמסת הנטל על התקציבים האזרחיים, שממילא יוסיפו לסבול ממחסור ניכר בעקבות ההחלטה להקטין את שיעור הגידול של ההוצאה הממשלתית במסגרת השינוי של כלל ההוצאה. עוד לפני שהתבררה העלות הנוספת הנובעת ממבצע צוק איתן נדרשת הממשלה לממן את הפטור ממע"מ על רכישת דירות חדשות ומיזמים גדולים המחייבים להעלות את נטל המס או, לחלופין, להעלות את יעד הגירעון לשנת 2015. מאחר שרצוי להעלות את יעד הגירעון במידה מוגבלת (אנו ממליצים להעלות אותו ל-2.75% תוצר במקום 2.5% כפי שנקבע בחוק), נוצר צורך מהותי לבטל חלק מהפטורים ממס; ובעיקר: אסור שעלות המבצע תהיה על חשבון המשאבים הנדרשים כדי ליישם את ההמלצות בתחומי הבריאות והעוני על פי המתווים של ועדת גרמן וועדת אלאלוף.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s