בנק קואופרטיבי ישראלי – הציבור לוקח אחריות

מאת: יובל אופק-שני

 המחאה החברתית של שנת 2011 הביאה להתעצמות הביקורת על מערכת הבנקאות בישראל ולדרישה הולכת וגוברת לשינוי המערכת לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים. הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג שהקימה הממשלה בעיצומה של המחאה קבעה כי הריכוזיות וחוסר היעילות של המערכת הבנקאית עולים לציבור כשמונה מיליארד שקל בשנה או 3,000 שקל בממוצע לכל משק בית.[1] בהמשך לממצא זה וכחלק מהמלצות הוועדה מונה "הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית".

הצוות, בראשות המפקח על הבנקים דוד זקן, קבעה כי בענף הבנקאות בישראל יש ריכוזיות והיעדר תחרותיות שמאפשרים לבנקים לגבות מחירים גבוהים מלקוחותיהם. לפי ממצאי הצוות, את המחירים הגבוהים משלמים בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, שכן הלווים הגדולים ניצלו את השינויים שחלו בשנים האחרונות במבנה שוק ההון ויצרו נגישות לאשראי מתחרה ממקורות חוץ-בנקאיים או מבנקים זרים.[2] מתרשים 1 אפשר לראות ש-95% מהאשראי הבנקאי לציבור נטו נמצאים בידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. ומתרשים 2 עולה שמרווח הריבית נטו[3] הנגבה מעסקים קטנים וממשקי בית גדול פי שניים מהמרווח שמשלמים העסקים הגדולים והבינוניים.

תרשים 1: התפלגות האשראי הבנקאי לציבור, שנת 2013

יובל תרשים 1

מקור: בנק ישראל, המפקח על הבנקים, נתונים עיקריים על פעילות הבנקים מיום 30.09.13


 

תרשים 2: המרווח בין הריבית על החסכון לריבית על האשראי לפי מגזרים

יובל תרשים 2

מקור: אילנית בר ועמי צדיק, 2012. "תיאור וניתוח פערים ומרווחים של הריבית הבנקאית בישראל ובמדינות המפותחות", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

 

הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית המליץ על כמה פעולות כדי להגדיל את מספר השחקנים במערכת הבנקאית: להרחיב את היקף הבנקאות האינטרנטית, להנגיש את המידע ללקוח, לשכלל את שוק האשראי, להקל על המסחר בניירות ערך בין הבנקים ולשפר את התנאים לעסקים הקטנים. אחת ההמלצות העיקריות של הדוח היא להקים בישראל אגודת אשראי (credit union). בהקשר זה נכתב בדוח כי "הצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה, שעשויה להרחיב את היצע האשראי במשק ולתרום לחרות במערכת הבנקאית, וקורא להקמת אגודת אשראי בישראל. הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו אליו בעניין זה, הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן במתן הדרכה מתאימה".[4]

אגודת אשראי ובנק קואופרטיבי הם שמות שונים לגופים בנקאיים המאורגנים על בסיס קואופרטיבי, כלומר מוסדות פיננסיים שנמצאים בבעלות לקוחותיהם (חבריהם) ומטרתם להעניק לחבריהם שירותי אשראי, חיסכון, תשלומים, ועוד. אגודות אשראי נפוצות בעיקר בצפון אמריקה ובמדינות מתפתחות. רוב אגודות האשראי מבוססות על קהילה ספציפית (גיאוגרפית, מקום עבודה, מקום לימודים וכדומה) ומעניקות שירותים רק לחבריהן. בשל מאפיינים אלו ישנן אגודות אשראי של אלפי חברים ויש גם כאלה של מיליוני חברים. בנקים קואופרטיביים נפוצים יותר באירופה, וההשתייכות אליהם אינה מותניית בהשתייכות קהילתית. חלק מהבנקים הקואופרטיביים משרתים גם לקוחות שאינם חברים בבנק. חשוב לציין שהחלוקה בין אגודות אשראי לבנקים קואופרטיביים היא בעיקר תוצאה של רגולציה במדינות השונות. בצד השוני בין הגופים הקואופרטיביים ברחבי העולם, אפשר למנות כמה מאפיינים משותפים[5]:

  • בעלות הלקוחות על הבנק – הבנקים הקואופרטיביים נמצאים בבעלות לקוחותיהם. מבנה זה יוצר זהות אינטרסים בין הבנק והלקוח, שמאפשרת יצירת ערך ארוך טווח בשביל הלקוחות במקום יצירת רווחים קצרי טווח על חשבון הלקוחות.
  • לכל אחד קול אחד – הניהול הדמוקרטי של הבנקים הקואופרטיביים מבוסס על קול אחד לכל חבר בקביעת המדיניות ובבחירת בעלי התפקידים, ללא תלות בהיקף הפעילות או הנכסים של החבר.
  • מבנה עסקי יציב – מינוף נמוך יחסית והתבססות על הכנסות מהשוק הקמעונאי, שהוא מגוון ויציב יותר.
  • מימון של הכלכלה הריאלית – הבנקים הקואופרטיביים מתמחים במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, שהם חלק חשוב בבסיס של משק וכלכלה בריאים.
  • מעורבות בכלכלה המקומית – מתוך הנגשה של השירותים הבנקאיים גם לפריפריה והתחשבות בצורכי האוכלוסייה הייחודיים.
  • אחריות חברתית – מעבר למטרתם החברתית הראשונית, שהיא הנגשת שירותים בנקאיים ואשראי במחירים הוגנים לחברים ולחברה, מקבלים עליהם הבנקים הקואופרטיביים אחריות על החברה דרך תרומות למיזמים קהילתיים, חינוך פיננסי, מימון אחראי ברמה החברתית, מימון למיזמים ירוקים, ועוד.

על בסיס העקרונות האלה נפוצה הבנקאות הקואופרטיבית מאוד ברחבי העולם. באירופה מחזיקים הבנקים הקואופרטיביים בכ-20% מהפעילות הבנקאית ומשרתים יותר מ-200 מיליון לקוחות,[6] ובצפון אמריקה, שבה נפוצים יותר אגודות האשראי, נמצא שכמעט מחצית מהאוכלוסייה חברה באגודת אשראי אחת לפחות, דרך מקום העבודה, השכונה, האקדמיה, היחידה הצבאית וקבוצות השתייכות אחרות.[7]

לבנקאות הקואופרטיבית כמה יתרונות כלכליים על פני הבנקאות המסחרית. אמנם עד המשבר הכלכלי האחרון נחשבו הבנקים הקואופרטיביים לכבדים ופחות חדשניים, אך עם פרוץ המשבר התברר כי חסרונות אלו הם יתרונות בכל הנוגע ליציבות הבנקים וליכולתם להמשיך לספק נזילות ללקוחותיהם בתקופת המשבר. בשנים 2008–2009 רשמו הבנקים הקואופרטיביים באירופה 8% מסך המחיקות וההפסדים הבנקאיים בגין המשבר הכלכלי באירופה, הרבה מתחת לחלקם בהיקף הפעילות הבנקאית, שמגיע, כאמור, לכ-20% מהשוק.

תרשים 3: הפסדים ישירים ומחיקות של בנקים אירופיים בעקבות משבר האשראי (באחוזים מסך הכול)

יובל תרשים 3 חדש

מקור: Johannes M. Groeneveld, 2011. “The Powerful Differentiators of Cooperative Banks,” Second Euricse Conference on Cooperative Finance and Sustainable Development.‏

גם בארצות הברית ניכרה הבנקאות הקואופרטיבית בחוסן יחסי לנוכח המשבר. שיעור חדלות הפרעון בקרב הבנקים המסחריים בארצות הברית עמד על 1.8% בשנים 2009–2010, פי 4.5 מבקרב אגודות האשראי, שבהן היה השיעור 0.4%. לפני המשבר עמד השיעור על כ-0.2% בשני סוגי הבנקים.[8] מלבד יציבות, הבנקאות הקואופרטיבית מביאה להורדת מחירי השירותים הבנקאיים לחבריה ולכלל לקוחות המערכת הבנקאית. בארצות הברית נמצא כי שיעור הריבית על הפיקדונות ללקוחות אגודות האשראי גבוה ב-25% מבבנקים המסחריים ושיעור הריבית על הלוואות נמוך ב-15%–25% מבבנקים המסחריים.[9] עוד מראה המחקר כי אחוז נוסף בנתח השוק של אגודות האשראי בשוק מקומי מסוים מביא להורדה של 0.05%–0.1% נקודות האחוז בממוצע בשיעור הריבית על הלוואות.

יתרונות אלו של הבנקאות הקואופרטיבית, בצד תחלואי המערכת הבנקאית בישראל והמיאוס הציבורי כלפיה, פותחים פתח להקמה של בנקאות קואופרטיבית ישראלית חדשה. בנק קואופרטיבי ישראלי יוכל להציע מחירים בנקאיים אטרקטיביים לעומת הבנקאות המסחרית מכמה טעמים:

  1. התבססות על פלטרפורמה אינטרנטית. הציבור הישראלי צורך היום חלק ניכר משירותי הבנקאות שלו בערוצים ישירים בכלל ובאינטרנט בפרט. בנק חדש שיקום יוכל להתבסס על מעט סניפים פיזיים ועל היקף שירותים רחב דרך הערוצים הישירים. דרך פעולה זו יכולה להקטין בעשרות אחוזים את מרווח הריבית ולחסוך מיליארדי שקלים בתשלומי עמלות.[10]
  2. עלויות השכר בבנקים המסחריים בישראל גבוהות לעומת ענפים אחרים ולעומת בנקים ברחבי העולם.[11] בנק קואופרטיבי, כחלק ממערכת הערכים הקואופרטיביים, יציע משכורות הוגנות אך שפויות, שגם הן יקטינו מאוד את עלויות התפעול.
  3. מבנה הבעלות של הבנק הקואופרטיבי מאפשר לתעל את רווחי הבנק בחזרה ללקוחות באמצעות הוזלה נוספת של השירותים הבנקאיים.

ראינו אפוא שהצורך בשינוי המערכת הבנקאית בישראל קיים וברור. סקרתי את תכונות הבנקאות הקואופרטיבית והראיתי מדוע בנק קואופרטיבי ישראלי יכול להיות השינוי שהמערכת הבנקאית זקוקה לו. חשוב לשאול מה הם סיכויי ההצלחה של יוזמה להקמת בנק קואופרטיבי. פרופ' מאיר חת[12] מציין כי עם קום המדינה החזיקו אגודות האשראי כ-20% מהיקף הפעילות הבנקאית. כמה שנים לאחר מכן הצטמצם מאוד חלקן בשוק הבנקאי, ועד תחילת שנות האלפיים נסגרו כל האגודות והבנקים הקואופרטיביים. חת מציין כי הסיבה העיקרית לתהליך היו הכוונת האשראי והפליה של האגודות מול הבנקים המסחריים. לכך התווספה בשנות האלפיים גישה של הרגולטור שתמכה בסגירת הבנקים הקטנים.[13]

ההתפתחויות לאחרונה פותחות פתח להתחלה של תנועת מטוטלת בכיוון ההפוך. ראשית, חת מציין במאמרו כי השינויים שחלו במערכת הבנקאית בעשרות השנים האחרונות הם כר פורה למוסדות בנקאיים קואופרטיביים. שנית, לעומת מדיניות בנק ישראל בראשית שנות האלפיים לסגור את הבנקים הקטנים ולמזג אותם במערכת, המשבר הכלכלי העולמי הביא לשינוי הן במדיניות בנק ישראל, המתבטאת בהמלצה לעיל להקים אגודת אשראי, והן במדיניות ברחבי העולם, למשל בהמלצות ועדת המומחים של הפרלמנט האירופי לגיוון המערכת הבנקאית ליציבות ולתחרותיות של המערכת.[14] התפתחויות אקטואליות אחרות שמחזקות את ההזדמנות להקמת בנק קואופרטיבי הן עמדת רשות ניירות ערך שמאפשרת גיוס חברים לבנק ללא צורך בתשקיף[15] והצהרת שר האוצר מהשבועות האחרונים על תמיכתו בהקמת בנק קואופרטיבי בישראל.[16]

לסיכום, בנק קואופרטיבי יכול להיות הפתרון לבעיות רבות בענף הבנקאות בישראל והתנאים לכך בשלים מאי פעם. כעת נדרש הציבור לקבל אחריות על הקמת הבנק בהצטרפותו ליוזמה להקמת הבנק הקואופרטיבי הישראלי באתר האינטרנט www.ofek.coop.


* יובל אופק – שני, בוגר המסלול המחקרי לתואר שני בכלכלה של אונ' ת"א והאוניברסיטה העברית. חבר הנהלת אופק – מקימת הבנק הקואופרטיבי הישראלי.

[1] הנתון פורסם בעיתונות: סיון איזסקו, 2011. "טרכטנברג מכריז מלחמה בבנקים: חולבים מהציבור 8 מיליארד שקל בשנה", דה מרקר, 25.9.2011, http://www.themarker.com/news/rikuziot/1.1482585, ואינו מופיע בדוח הוועדה.

[2] בנק ישראל, 2013. דוח מסכם: הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, ירושלים: בנק ישראל, המפקח על הבנקים, http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/דוח%20סופי.pdf.

[3] ההפרש בין הריבית על הפיקדונות לריבית על האשראי.

[4] בנק ישראל (לעיל הערה 2), עמ' 15.

[5] מבוסס על:European Association of Co-operative Banks, “Characteristics,” http://www.eacb.eu/en/cooperative_banks/characteristics.html.

[6] European Association of Co-operative Banks, “Key Statistics Financial Indicators 2012,” http://www.eacb.eu/en/cooperative_banks/key_figures/last_key_figures.html

[7] World Council of Credit Unions, 2013. “Statistical Report 2012,” http://www.woccu.org/documents/2012_Statistical_Report

[8] Matt Cropp, 2011. “In Pictures: Banks vs. Credit Unions in the Financial Crisis,” The Motley Fool Website, 22.11.2011, http://www.fool.com/investing/general/2011/11/22/in-pictures-banks-vs-credit-unions-in-the-financia.aspx

[9] Robert M. Feinberg and Douglas Meade, 2012. “Economic Benefits of the Credit Union Tax Exemption to Consumers, Businesses, and the US Economy,” Policy Documents, Prepared on behalf of the National Association of Federal Credit Unions, September, https://heartland.org/sites/default/files/2012taxexemptionstudy-fullreport-final.pdf

[10] מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים הראה שבנקים ישירים מציעים ללקוחותיהם (השוק הקמעונאי) מרווחי ריבית של פחות משליש מהמרווח שנגבה כיום ממשקי הבית וכי רק החיסכון מעמלות העו"ש בישראל יכול להגיע לכמעט חצי מיליארד שקל בשנה. ראו: ליטל פרג'י, 2012. "בנק אינטרנטי בישראל", ירושלים: מכון ירושלים לחקר שווקים.

[11] בנק ישראל, 2013. "טיוטות הוראות חדשות בנושא מדיניות תגמול בתאגיד בנקאי", הודעה לעיתונות, 3.6.2013.

[12] מאיר חת, 2013. "האגודות השיתופיות לאשראי: זכרון העבר או חזון לעתיד?" תאגידים כרך י, גליון  2.

[13] עמי צדיק ויונתן ארליך, 2007. "ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין עמלות הבנקים", ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מוגש לוועדת הכלכלה בשבתה כוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין עמלות הבנקים; מירב ארלוזורוב, 2002. "בנקים קטנים וטורדניים", הארץ, 10.5.2002, http://www.haaretz.co.il/misc/1.793295.

[14] Erkki Liikanen, 2012. High-Level Expert Group on Reforming the Structure of the EU Banking Sector, Brussels: European Commission

[15] מכתב מאת מאיר לוין וקרן גיחז, רשות ניירות ערך, לאיתן שמואלי ודוד שינברג, "פניה לקבלת החלטה מקדמית – אופק אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ", 29.9.2013.

[16] עירית אבישר, 2013. "יאיר לפיד יסייע להקמת בנק קואופרטיבי בישראל", גלובס, 1.12.2013.  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000898202.

מודעות פרסומת

5 Responses to בנק קואופרטיבי ישראלי – הציבור לוקח אחריות

  1. לדעתי הרעיון להקים גם בישראל בנק קופרטיבי לפי דוגמאות שהובאו
    כאן,בהחלט מתקבל על הדעת,במציאות שלנו.

  2. יובל הגיב:

    תודה יוסף על התמיכה.

  3. איש אחד הגיב:

    נראה טוב, אך אפשר הסבר יותר מתומצת? כלומר נניח שאני קונה היום מניה. מה קורה עכשיו בפועל מבחינתי ומבחינת הבנק?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s