המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים

מאת: צבי אקשטיין[*]

בשנת 70 לספירה היו רוב היהודים חקלאים אנאלפביתים שהתגוררו בארץ-ישראל, במסופוטמיה ובמצרים. הם מנו אז כ-5.5 מיליון נפש (10% מהאוכלוסייה), ועד שהקים מוחמד את האימפריה המוסלמית ב-632 לספירה ירד מספרם לכמיליון וחצי (2% מהאוכלוסייה). מסוף האלף הראשון היו היהודים מיעוט של עירונים משכילים שהתמחו במסחר, במלאכות יד, בהלוואה בריבית וברפואה, והתגוררו במאות ערים ברחבי העולם המוכר, מסביליה ועד מנגלור. מרביתם (כ-75%) התגוררו בעיראק ובאיראן, אך קהילות גדולות התבססו בצפון אפריקה, בספרד ובמערב אירופה.

 ב-1492 ירדה אוכלוסיית היהודים לפחות ממיליון נפש (1% מהאוכלוסייה), והם היו פזורים בקהילות עירוניות רבות מערבה מאיראן ומזרחה מספרד, והוסיפו לעסוק במקצועות הדורשים מיומנות. מה הוביל לשינויים קיצוניים אלו במקצועות, בגודל האוכלוסייה ובפזורה היהודית? ב"מיעוט הנבחר" אנו מציגים תשובה חדשה לשאלה זו לאחר שבחנו את עובדות המפתח של 1,500 שנות היסטוריה יהודית מבעד לעדשה של התיאוריה הכלכלית.

בספר אנו מוכיחים כי בניגוד לתיאוריה הרווחת, לא נבע המעבר מחקלאות למקצועות עירוניים מאנטישמיות, מרדיפת היהודים ומהצרת צעדיהם, אלא מתמורות שחלו בעם היהודי עצמו אחרי חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. בעקבות השינוי שחל בהנהגה הדתית בתוך הקהילה היהודית הפכה היהדות מדת המבוססת על פולחן ועל העלאת קורבנות בבית המקדש לדת שבה הנורמה המקובלת מחייבת כל גבר יהודי לקרוא בתורה וללמוד אותה, וכן לשלוח את בניו לבית הספר או לבית הכנסת. יישומה של נורמה זו בתקופת המשנה והתלמוד בצד התפתחותם של מוסדות לקביעה ולאכיפה של חוזים בין יהודים הם שהובילו לתמורות העיקריות בעם היהודי.

ב-500 השנים שלאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה) המירו את דתם יהודים רבים שהתקשו לעמוד בעלותה הכלכלית של הנורמה החדשה, ויהדות העולם הצטמצמה דרמטית. סיבה עיקרית לכך היא שללימוד התורה לא הייתה כל תמורה לחקלאי אך היו לה עלויות גבוהות: המורים, הקמתם של בתי כנסת ללימוד קריאה, הספרים ואובדן עבודת הבנים בשדות. עלות זו הייתה גבוהה לחלק ניכר מהחקלאים היהודים שחיו על סף קיום בארץ-ישראל, במסופוטמיה ובמצרים, ולכן העדיפו חלקם את הנצרות. עם זאת, חלק גדול מאלו שבחרו להתמיד ביהדותם הרחיבו את יכולתם לקרוא וחלקם אף לכתוב, והאוריינות הייתה לערך המייחד את העם היהודי – "עם הספר".

בעקבות ייסודה של האימפריה המוסלמית והתפשטותה בימי הח'ליפות של בית עבאס מפרס עד ספרד, חל תהליך של עיור וצמיחת המסחר, וגברה הדרישה למקצועות עירוניים שהעניקו יתרון ניכר לאוריינות. משעה שנוצר ביקוש להשכלה עברו כמעט כל היהודים להתמחות במסחר ובמלאכות יד. בתקופה זו לא היו כל מגבלות על עיסוקם של היהודים, ובפרק זמן של כמאתיים שנה (800–1000 לספירה) עברו רובם מחקלאות לערים במסופוטמיה ואחר כך לכל רחבי האימפריה המוסלמית. במסגרת זו לא הייתה תנועתם מוגבלת, והם יכלו להתיישב ולחיות בכל עיר או להתגורר בכפרים חקלאיים. לימוד העברית אפשר ליהודים לכתוב בשפה שדיברו בה, וכן ללמוד שפות אחרות. התפתחותם של מוסדות לאכיפת חוזים, הדין היהודי ומערכות הקשר והתפשטותם על פני מדינות באמצעות תכתובת דתית ומסחרית הקנו ליהודים יתרון במקצועות כמו מסחר, מלאכות יד והלוואה בריבית. משפנו יהודים למקצועות אלו קיבלה עלות הלימוד פיצוי נאות בהכנסה ממקצועות הדורשים מיומנות מיוחדת. המרת הדת שוב לא פתרה מצוקה כלכלית, ולכן עד אמצע המאה ה-13 אפשר לראות צמיחה קלה באוכלוסייה היהודית.

בעקבות הפיכתם של היהודים לעם משכיל ועירוני הם החלו לנדוד בחיפוש הזדמנויות עסקיות בארבע קצוות הארץ. במסגרת האימפריה המוסלמית מהודו ועד ספרד הם נדדו ללא מגבלות. מן המאה התשיעית עד המאה ה-13 הם נדדו מביזנטיון, דרך איטליה, אל מערב אירופה ובתוכה. הם היגרו אל הערים המתפתחות בהזמנת השליטים, ואלו חתמו על פריבילגיות שאפשרו להם להביא לערים מסחר ופעילות כלכלית תמורת מסים וחופש פולחן דתי ומסחרי. כבר מהמאה ה-12 וה-13 הייתה ההלוואה בריבית עיסוק יהודי עיקרי באנגליה, בצרפת ובגרמניה. אנו מראים שהתיאוריות הקיימות להתמחות זו בהלוואה בריבית אינן עולות בקנה אחד עם העובדות ההיסטוריות באותה עת. לכן אנו מציעים תיאוריה חלופית הנתמכת באירועים ההיסטוריים ומבוססת על הייחודיות של היהודים בידע של כתיבת חוזים, בעלות על הון והסכמים עם השליטים המקומיים.

הפלישה המונגולית לפרס ומסופוטמיה במאה ה-13 גרמה לשקיעתה של הכלכלה העירונית והמסחרית באימפריה המוסלמית. הכלכלה שם חזרה לכלכלה חקלאית על סף קיום. האוכלוסייה קטנה בכ-50%, הערים נעלמו, ואתן נעלמה הכלכלה המתקדמת של בית עבאס וחרבו בתי הכנסת והישיבות. בתנאים אלו קטנה האוכלוסייה היהודית מכ-800,000 נפש בשנת 1200 לכ-100,000 בסוף המאה ה-15. חלק ניכר מצניחה זו באוכלוסייה היהודית נבע מעזיבת הדת בתנאים כלכליים ירודים כאשר אין נגישות למקצועות עם תמורה ללימוד.

האם להיסטוריה זו השלכות על ימינו? התשובה היא מורכבת. מצד אחד היהודים היו הראשונים לאמץ את חוק חינוך חובה, וכעם יכלו ליהנות מיתרונות הלימוד בעולם שרובו אנאלפביתים. הנורמה של הלימוד אפשרה לדורות של יהודים להיות מובילים במערכות ההשכלה שנפתחו להם מאמצע המאה ה-19 ועד היום. אי-אפשר להבין את ההישגים המדהימים של יהודי העולם במחקר האקדמי, ביצירה הספרותית, במסחר ובפיננסים במאה העשרים ועד ימינו ללא הבנת היתרונות שהקנתה להם נורמת החינוך שאפיינה את התרבות היהודית במשך כ-1,800 שנה. מן הצד האחר, היום אין לחינוך היהודי יתרון משמעותי על פני שאר העולם, ולכן יש סכנה שללא יצירת ייחודיות בחינוך היהודי לא יוכל החינוך לשמור על הזיקה ליהדות בגלות. הניסיון החרדי למנוע חינוך מתקדם כדי לשמור את בוגריו בתוך המסגרת היהודית האדוקה ובכך אף לקבע רמת חיים ומיומנות מקצועית נמוכות צפוי לגרום לירידה מתמשכת באוכלוסייה היהודית כפי שקרה בעבר.


[*] תקציר הספר "המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים", צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני, אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הספרים ע"ש חיים רובין, 2013. צבי אקשטיין הוא דקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה; מריסטלה בוטיצ'יני היא מרצה לכלכלה ומנהלת מכון גספריני למחקר כלכלי (IGIER) באוניברסיטת בּוֹקוֹני שבמילנו; הספר ראה אור לראשונה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, במסגרת הסדרה The Princeton Economic History of the Western World בעריכת יואל מוקיר.

מודעות פרסומת

5 Responses to המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים

  1. שגית הגיב:

    מרתק

  2. אריק בן שחר הגיב:

    לא קראתי את הספר, אך מתוך התקציר הוא נראה לי מענין מאוד. התקציר מעלה לפחות 2 שאלות מרכזיות; 1. כיצד התפתחה ההיסטוריה היהודית בין המאה ה 13 למאה ה 19 ? 2. איך קרה שבסוף המאה ה 19 כ 90% מכלל היהודים בעולם חיו באירופה וחלקם הגדול באירופה המזרחית ?
    אריק בן שחר

  3. זכי חלטורה הגיב:

    אכן חיבור מרתק ביותר, המחברים מרסקים מיתוס ומטלטלים נאראטיב. אני קורא והגעתי עד עמוד 232. להפתעתי לא מצאתי עד כה איזכור לכוזרים וככל הנראה גם לא אמצא כי אין כוזרים באינדקס. ההתיישבות היהודית באירופה מוסברת בספר בהגירה של יהודים מהביזנט, ממצרים ומהמגרב… אני מביט בילדי הבלונדינים תכולי העיניים ושואל את עצמי מי הם? מה הם אלן דלון?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s