"כאשר 'יתד נאמן' יוצא נגדנו גם לו יש תעסוקה": ריאיון עם הרב הרשל קליין- על תעסוקת חרדים

מראיין: עלי בינג

נראה שיש הסכמה כי סוגיית התעסוקה היא אחת הסוגיות החשובות בכלכלה ובחברה הישראלית. סוגיית התעסוקה נוגעת ביתר שאת לציבור החרדי ולשאלת השתתפותו בכוח העבודה. בשנים האחרונות נראה שיש מגמה של יציאה נרחבת יותר של גברים ונשים חרדים לעבודה. סביב סוגיות אלה נפגשנו לשיחה עם הרב הרשל קליין, המנהל הארצי של תוכנית "מפתח – מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים" מבית "ג'וינט ישראל"-"תב"ת".

– ראשית, אנא הסבר את המטרות והפעילות של תוכנית מפתח?

מפתח – מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים הוא יצירה של תב"ת – תנופה בתעסוקה, מיסודם של ממשלת ישראל וארגון ג'וינט ישראל, על מנת לטפל במיעוטים שאינם משתתפים בשוק העבודה – דרוזים, צ'רקסים, עולים חדשים, אתיופים, וגם חרדים. בשנת 2005 הוחלט על תוכנית מפתח, שתעבוד בתחום תעסוקת חרדים. התחלנו לעבוד עם תוכנית שקוראים לה "פרנסה בכבוד". מדובר בתוכנית של השמה ולימוד מקצוע – יצירת כלים לגברים שמעוניינים להשתתף בשוק העבודה. עם פתיחת "מפתח" התרחבנו והתחלנו לפעול במגוון של תוכניות נוספות בשיתוף עמותות שונות. אציין כמה מן התוכניות: "צופיה" הפועלת להשמת נשים חרדיות בעבודה במגוון מקצועות באמצעות הכשרה מקצועית; "חרדים לעתידם" היא תוכנית לתמיכה בלימודים לגברים חרדים, בשיתוף קרן "קמ"ח" ו"ידידות טורונטו"; בדומה יש קרן הלוואות של הג'וינט שמעניקה הלוואות ללא ריבית בתנאים נוחים לסיוע ברכישת מקצוע אשר בסופו יש תעסוקה, בשיתוף האגודה להלוואות ללא ריבית IFLA; תוכנית נוספת היא "הנדסאים לתעשייה" – הכשרת גברים חרדים לתואר הנדסאי במקצועות נדרשים (בפיקוח מה"ט); בנוסף יש תוכנית "ח"ן" – פיתוח מסלולי הכשרה חלופית בסמינרים החרדיים, בשיתוף מרכז "בית יעקב בארץ-ישראל". רק לסבר את האוזן, עד הקמת התוכנית כל הבנות היו לומדות במסלול של הוראה. ביחד עם הרב ליברמן, העומד בראש בית יעקב, הוחלט להכניס תחומי לימוד חדשים, וכיום ישנן נשים רבות העובדות בתחומי הנדסה והיי-טק, ראיית חשבון ועוד; כמו כן, מסלול "שח"ר" נוצר בג'וינט. אני יכול להעיד בשמחה שאני הייתי השליח הראשון של הרבי מבעלזא ליצור את המסלול התעסוקתי הייחודי בשילוב שירות במערך הטכני. אני עדיין זוכר את החוזה הראשון שעשינו עם האלוף אבי זמיר ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, דאז. זה מדהים לראות איך זה התפתח.

– כמו שאפשר לראות, אתה בעצמך חרדי, חסיד בעלז. אפשר לשאול איך הגעת למקום הזה? האם אתה בעצמך עבדת לאורך השנים?

 ראשית אציין כי אני 52 שנה ירושלמי. יש לי שני מקצועות. המקצוע הראשון הוא חסיד בעלז. המקצוע השני שלי הוא בבניין ירושלים – 35 שנה אני קבלן.

– איך הגעת לזה? האם זה היה מקובל יותר בעבר?

ההורים שלי והדור שלהם – כולם היו עובדים. אבא שלי היה קם בשלוש לפנות בוקר, הולך לשיעורים, אחרי התפילה הולך לעבוד, ובערב שוב חוזר ללמוד. אני בגיל 18 כבר הייתי מזכ"ל של ישיבת בעלז בירושלים. עד שיום אחד, אחרי שהתחתנתי, פנה אלי חבר והציע לי להיות נהג אצלו בחברת בנייה. קיבלתי את הצעתו והלכתי להיות נהג. לאחר שלושה חודשים אמרתי לו שאם הוא לא מלמד אותי את המקצוע ואת העיסוק בבנייה אני הולך. הבנתי אז שאם אני רוצה משפחה ולחתן את ילדי בכבוד אני חייב מקצוע ופרנסה. באופן אישי, לא מצאתי את מקומי משתלב במשרה בעולם התורה. וכך אחרי שלוש שנים באותה חברה הייתי מנהל עבודה ראשי והמשכתי לעשות זאת 35 שנה. בנוסף אציין כי עשיתי 27 שנות מילואים בצה"ל.

– איך מסייעים לפונה החרדי למצוא תעסוקה במרכזי מפתח?

המרכזים אמורים לשמש חיבור בין חרדים המחפשים תעסוקה לבין כלל המעסיקים. המעסיקים הם לאו דווקא חרדים. אדרבא, פעמים רבות אלה חילונים המבינים שיש הון אנושי וצריך לדעת לנתב אותו לכיוון הנכון. אנחנו עוסקים בפיתוח ובהקניה של מסוגלות תעסוקתית לפונים. יצרנו בתוכנית כלים של הדרכה והשמה, ובעיקר כלים לחיפוש עבודה באופן עצמאי. בכל סניף של מפתח (יש שמונה סניפים ברחבי הארץ) יש חדרי חיפוש עבודה עם כחמש עמדות מחשבים. בסוגריים אציין כי המרכזים עובדים עם שעות קבלה נפרדות לגברים ולנשים.

אנחנו מעסיקים מקדמי תעסוקה ומקדמות תעסוקה שתפקידם לעזור לפונים לפי יכולותיהם וקורות החיים שלהם. צריך להבין, בחור ישיבה שיוצא מהישיבה אינו יודע מה לכתוב בקורות החיים, ובדרך כלל כל קורות החיים נראים אותו הדבר. ישנה השלמת פערים של ידע שאינו נדרש בעולם הישיבות.

במרכזי מפתח ישנם, בנוסף למקדמים, חדרי חיפוש עבודה שבהם אנחנו מראים לפונה איך לחפש עבודה במחשב, איך מתחברים לחברות ולמעסיקים, והוא מחפש לבד. מתוך אלפי ההשמות שעשינו, יש יותר השמות עקיפות מישירות. זאת מכיוון שהבנו כי כאשר הפונה מוצא בעצמו את העבודה יש לו יותר מוטיבציה ורצון להצליח ולהתמיד בעבודה. זה נותן חיזוק והעצמה.

– האם ישנו ליווי מעבר לעזרה בהשמה?

כמובן. יש ליווי תעסוקתי לאורך זמן. אנחנו יוצרים גישור תרבותי מול מעסיקים. לאחר יציאה מקורס ו/או מסדנה לפעמים לא כל כך מסתדרים כי מגיעים מעולם אחר. לפיכך אנחנו ממשיכים בליווי תעסוקתי, ובמקביל יש גם ליווי למעסיק שאינו חרדי. אנחנו מסבירים שבניגוד לסטיגמה, זה לא כל כך נורא להעסיק חרדי. לדוגמה, בסך הכול מדובר בהפסקת תפילה אחת ביום ובצורך לדאוג לאוכל כשר. הניסיון הטוב שלנו הוא שמעסיקים לוקחים בתחילה עובד בודד או מספר קטן של עובדים, ובהמשך מבקשים עוד עובדים. מובן שיש גם מעסיקים שלא מרוצים, אבל מדובר במיעוט.

מקדמי התעסוקה שלנו עוברים בעצמם תוכניות העצמה. בתחילת הדרך הם עוברים קורס בסיסי של 150 שעות על מנת להכיר את עולם העבודה וצרכיו. מעניין לראות שבדרך כלל הפונים מגיעים בשיטה של חבר מביא חבר. אצלנו צוחקים שעיקר העבודה היא במפגשים אחרי בית הכנסת כשמדברים על הנושא.

– מה הייחוד של ארגון מפתח בהשמת חרדים בשוק העבודה?

ראשית, המרכזים אינם יושבים במרכזי האוכלוסייה החרדית. התפיסה היא כי אם אדם נוסע כמה תחנות באוטובוס וגם הולך קצת ברגל בדרך למשרדים שלנו, זה מראה שהוא מגלה רצון, וכך המחויבות שלנו כלפיו היא גדולה הרבה
יותר.

הייחוד של מרכזי מפתח הוא שבדרך כלל חברות כוח אדם הפועלות בתחום של השמת עובדים פועלות כמודל עסקי לכל דבר: הם מקבלים תגמול כשהם שולחים מישהו לעבודה. לפעמים מכיוון שרוצים לקבל את התמורה יכולים לשלוח לעבודות לא מתאימות בדיוק לאותו דורש עבודה. אנחנו, לעומת זאת, לא גובים שכר בכלל, לא מהמועסק ולא מהמעסיק. כך יש לנו יותר זמן להתמקד במחפש העבודה ולא לזרוק אותו לעבודה מסוימת שאם לא יצליח הוא יחזור אלינו. אנחנו רוצים עבודה איכותית לאורך זמן, ולכן ההשמות שלנו איכותיות ומחזיקות לאורך זמן.

– ציינת קודם את הפערים שאתם מגיע הבחור החרדי לשוק התעסוקה. האם לדעתך יש מקום להתחיל ללמד בבתי הספר החרדיים את מקצועות הבסיס ואת לימודי הליבה?

ביחד עם משרד האוצר פיתחנו תוכנית מיוחדת ללימודי אנגלית, מתמטיקה, עברית נכונה והכרת המחשב. והופתענו. ישנה סגירת פערים מאוד מהירה. לפעמים זה לא ייאמן איך עושים זאת בקורס של 400 שעות.

– ובכל זאת, גם בקרב החרדים יש מוכשרים יותר ופחות. האם האוכלוסייה החלשה, שאינה יכולה להשלים בקלות, אינה משלמת מחיר על כך שאין לימודי ליבה?

אענה במשל. מה ההסבר לכך שחנוכה זה שמונה ימים ופורים יום אחד? הנס של פורים היה כי רצו להרוג את היהודים, הייתה מלחמה על הגוף, ולא הרגו אותם, אז חוגגים רק יום אחד. לעומתם, היוונים ראו שלא ניתן להרוג את היהודים, חיפשו את הנפש, את הנשמה היהודית, אמרו, נלמד אותם קצת יוונית, קצת "ליבה", וכך בסוף הכול ייגמר. ייתכן שיש כאלה שמשלמים מחיר, ובלבד שהעם יישאר. לימוד התורה הוא מה שמחזיק את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. אי אפשר לשמור על המסורת עם לימודי הליבה. בעבר הקהילה החרדית בירושלים עשתה חרם על לימודי האנגלית. לכן, כדי לא לפגוע היום בחרם הזה, אצלנו בבעלז לומדים אנגלית אבל רק בבודדים, ולא באופן קבוצתי. מעבר לכך, אין ערך ללימודי הליבה כשהבחור ישכח אותם בזמן לימודיו בישיבה. החרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה מצליחים להשלים את הפערים. ולכך מסכים גם פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת ומנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר. באחד הראיונות הוא אומר: לחרדים יש יתרונות: א. יכולות לימוד גבוהות; ב. הסתגלות טובה למקום העבודה; ג. מוסר עבודה הרבה יותר גבוה.

כמה חרדים, להערכתך, עובדים ומשתלבים בשוק העבודה בישראל בכלל ודרך מרכזי מפתח בפרט?

הכמויות בהחלט גדלות כל שנה, אבל עדיין צריך להבהיר שרק אחוז קטן בקרב האוכלוסייה החרדית עובד. במרכזי מפתח ובשאר תוכניות תב"ת מסביב למפתח עברו קרוב ל-26 אלף איש בשש השנים האחרונות. ניתן לראות כי בשנה החמישית לפעילות (2011) יש יותר השמות מאשר בשלוש השנים הראשונות (2007–2009). ככל הנראה בשנה השישית (2012) תהא ירידה קלה, אך זה גם סימפטום להצלחה. הסיבה לכך היא שזה נהיה טרנד, ויש היום הרבה מכללות. תפתח כל עיתון חרדי ותראה המון פרסומות למכללות שונות. אנחנו למעשה פיתחנו שיטה והיא התקבלה במקומות נוספים.

לאחרונה התקבל מודל נוסף שפיתחנו, one stop center, ולפיו הפונה מגיע למקום אחד שבו יש את כל הדרוש לו. מדובר בשטח גדול בבני ברק, ובו חדרי מחשבים, מקדמי תעסוקה, עובדים של מט"י והיחידה להכשרה מקצועית של עיריית בני ברק וכו'. רעיון זה התקבל על ידי משרד התמ"ת ועיריית ירושלים, וכעת הולך להיפתח מרכז גדול כזה מטעם עיריית ירושלים. זה הולך להיות מרכז מאוד משמעותי ומושקע.

– אתם מנסים להגיע לקהל יעד חדש בקרב החברה החרדית? ישנם צעדים של reaching out או שאתם רק מגיבים לפניות?

אנחנו מפרסמים כל הזמן בכל העיתונות החרדית. עשינו תערוכה רצינית מאוד לרגל חמש שנים לתוכנית. בנוסף, הופענו בפורום מנהלים של "המודיע" וביריד לבית ולמשפחה של "המודיע", וכן ביריד לבית של "המבשר". אנחנו בהחלט פונים החוצה. מפרסמים הרבה, גם בעיתונות החרדית וגם בעיתונות הלא חרדית, כי אנחנו צריכים גם את המעסיקים שאינם חרדים כדי להבהיר להם שחל שינוי בציבור החרדי שמחפש להתפרנס. בדרך הלצה אגיד לך שאנחנו דואגים לתעסוקה לכולם, כי כאשר אנחנו עושים יריד תעסוקה בבית שמש ויש הפגנות של קיצונים נגדנו, אז גם להם יש תעסוקה כך, וכאשר "יתד נאמן" יוצא נגדנו גם לו יש תעסוקה כך.

– האם מגיעות אליכם פניות דרך האינטרנט? עד כמה הציבור החרדי חשוף לאינטרנט בכלל ולאתר שלכם בפרט?

יש לנו אתר מקוון תחת השם "מפתח". הציבור החרדי נכנס לאינטרנט. אמנם אנחנו סופרים כניסות, אך לא ניתן להפריד בין כניסות של חרדים לשאינם חרדים. הרבה מגיעים אלינו גם בעקבות האינטרנט.

– מה עמדת דעת הקהל בציבור החרדי כלפי המרכז?

חיובית ביותר. אמנם היו ויש הפגנות, אבל זה נטורי קרתא. אני יכול לספר שהלכתי פעם לרב מ"תולדות אהרון" שאמר לי ששנים שהוא מחכה לנו ושהוא ישלח למפתח את האנשים מקהילתו. וזה הופיע גם בעיתונות.

– האם ישנה תמיכה של רבנים וגדולי תורה?

המיינסטרים של הרבנים הגדולים תומכים. עם זאת, כמעט אף אחד לא יכתוב מכתב ויאמר זאת באופן גלוי. הרבי מבעלז כן פרסם וכתב בשנת 2002: "לא כל אחד מסוגל ללמוד כל חייו בכולל", והכיר בנו באופן מפורש. צריך לפעול במתינות, ולא צריך לדבר על הכול.

– מניסיונך, איך אתה רואה את ההשפעה של השתלבות בשוק העבודה על המגזר החרדי?

השפעה מצוינת. כך יש בעלי משפחות שיכולים להחזיק את ילדיהם, ועולם התורה ישגשג. לא יהיו עניים מסכנים.

– ואם מסתכלים על ההשפעה על העובד החרדי בההיפתחות לעולם עקב העבודה?

בדרך כלל חיובי, אולם, לצערי, יש השלכות לא טובות בפועל. ולכן הרבנים כועסים. זה עדיין מינורי, אבל גם את זה צריך לדעת לפרק. זה חוזר לסיבות לכך שלא צריך ללמד לימודי ליבה בגיל צעיר.

– לפני סיום, מה רצונך ממדינת ישראל בתחום זה?

אני מקווה שגם ממשלת ישראל תפתח את השורות במגזר הציבורי באופן דומה למה שצה"ל עשה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s