ההשלכות הכלכליות של מבצע "עמוד ענן"

מאת: טל וולפסון ומישל סטרבצ'ינסקי

לאחר 8 ימי לחימה במבצע "עמוד ענן" הוכרז על הפסקת אש המסיימת לעת עתה את העימות באזור הדרום. את ההשפעות הצבאיות ואת מידת החזרת יכולת ההרתעה של ישראל אפשר יהיה להעריך רק בעתיד בפרספקטיבה של זמן. את ההשלכות הכלכליות, לעומת זאת, אפשר להעריך כבר היום, והן מורכבות משלושה תחומים עיקריים: העלות הישירה, ההשפעה על התוצר וההשפעה על המסגרת התקציבית.

העלות הישירה
העלות הישירה של המבצע מורכבת מעלות צבאית ומעלות אזרחית. עלות צבאית היא הוצאה תקציבית הנזקפת למערכת הביטחון, והיא כוללת את עלויות הלחימה וההגנה. מכיוון שיידרש זמן עד שמערכת הביטחון תחשב את ההוצאות המדויקות על הסבב הנוכחי, ננסה לאמוד בגסות את עלויות הביטחון הישירות.
עלויות הלחימה בעת המערכה מורכבות בעיקר מהפעלת הכוח, מגיוס מילואים ומתחמושת. המבצע הקודם של צה"ל בעזה, "עופרת יצוקה", ארך 3.5 שבועות, ועלותו הכוללת הייתה 3.3 מיליארד שקל. אם מניחים שיש דמיון מסוים בינו ובין המבצע הנוכחי, שארך כאמור 8 ימים, אפשר לשער כי בהינתן עלויות ראשוניות קבועות ליציאה לְמבצע, המערכה הנוכחית עלתה למערכת הביטחון כ-1.5 מיליארד שקל.
בסבב הזה נעשה לראשונה שימוש במערכת כיפת ברזל. המערכת יירטה 430 רקטות, ואם מביאים בחשבון ששני טילי נגד בעלות של 50 אלף דולר שוגרו לכל רקטה, מגיעים לעלות של 170 מיליון שקל. יש להוסיף גם את עלות הסוללה החמישית שהופעלה מוקדם מהמתוכנן בתל אביב, בעלות של כ-270 מיליון שקל. יוצא שסך עלויות ההגנה הן כ-0.5 מיליארד שקל, ועם עלויות הלחימה הן מסתכמות לעלויות ביטחון ישירות של כ-2 מיליארד שקל.
העלות האזרחית מורכבת מפיצוי אזרחים בגין נזק ישיר שנגרם למבנה או לרכוש, ומנזק עקיף שמגלם את הפגיעה בפעילות הכלכלית. רשות המסים מסרה כי ישנן כ-1,800 פגיעות במבנים או ברכוש, והתאחדות הקבלנים אמדה את הנזק בכ-100 מיליון שקל. ניסיון העבר מלמד כי העלות העקיפה גדולה עד פי 5 מהעלות הישירה. לפי נתונים אלו, אנו מעריכים כי העלות העקיפה תסתכם בכ-0.5 מיליארד שקל. יוצא שסך העלות האזרחית היא כ-0.5 מיליארד שקל, וסך כל העלויות הישירות הן 2.5 מיליארד שקל. נדגיש כי החוק מתיר תשלום פיצויים בטווח של עד 7 קילומטרים מאזור העימות, ופיצוי באזורים אחרים תלוי בהסכמות שיושגו עם משרד האוצר. על כן ההשפעה הסופית של הפיצויים העקיפים על תקציב המדינה תתברר בהמשך.

ההשפעה על התוצר
המציאות מלמדת שכל עימות צבאי שונה מקודמו. כמו בעופרת יצוקה, גם בעמוד ענן התרכזה עיקר ההשפעה באזור הדרום, אך בשונה ממנו הפעם שוגרו רקטות גם למרכז הארץ והיה פיגוע באוטובוס בתל אביב, לאחר זמן רב שבו לא התרחשו פיגועים. ההשפעה של עופרת יצוקה על תיירות החוץ הייתה מוגבלת יחסית ומקומית, ואילו הגלישה של העימות הפעם למרכז הגדילה את ההשפעה על הענף במהלך הלחימה. השאלה החשובה היא אם השפעה זו תהיה מתמשכת, והתשובה לה תלויה בהתפתחויות בהמשך.
כמו בעימותים הצבאיים הקודמים, בימים הראשונים שיתקה הלחימה כמעט לחלוטין את התעשייה באזורים הקרובים ביותר לאזור העימות – במקרה הזה המפעלים בעוטף עזה – ובימי הלחימה הייתה הפעילות בהם מזערית. גם באזורים בטווח של 40 קילומטר נרשמה פגיעה ניכרת בפעילות של ענפי התעשייה (שהלכה והתעצמה עם הזמן) והמסחר והשירותים. על פי ניסיון העבר לאחר הלחימה תתחדש הפעילות חלקית, בעיקר בתעשייה. בשאר האזורים הייתה ההשפעה על הפעילות הכלכלית מוגבלת יחסית, והחיים נמשכו פחות או יותר כרגיל.
מתוך התחשבות בחלקם של ענפים אלו במגזר העסקי ושל חלקו של הדרום בתעשייה ובמסחר ובשירותים, אפשר לאמוד את השפעות הלחימה על התוצר. חישוב מראה שההשפעה הנאמדת היא בסדר גודל של 0.2 אחוז תוצר, שהם כ-1.8 מיליארד שקל. בעקבות זאת ייפגעו גם ההכנסות ממסים לשנת 2012.
מאחר שהעימות היה קצר יחסית, יש לציין שההשפעה על התוצר התרכזה בעיקר בימי הלחימה, ובענף התעשייה לא צפויה השפעה ניכרת על מימוש חוזים שנחתמו בין חברות ישראליות לחברות מחו"ל. בענף התיירות, לעומת זאת, עלולה ההשפעה להיות מתמשכת יותר עקב הביטולים בזמן הלחימה וההשפעה על תדמית המשק בעיני התיירים.

ההשפעה על סדרי העדיפויות בתקציב
ההשפעה המשמעותית ביותר של המבצע מתבטאת בתחום סדרי העדיפויות בתקציב. מאחר שיש כלל הוצאה רב-שנתי, בהתאם לתיקון מספר 11 של חוק הפחתת הגירעון, נקבע גידול ההוצאה הממשלתית בישראל על פי נוסחה המאפשרת להגדיל את ההוצאה התקציבית ב-2013 בכ-3 אחוזים במונחים ריאליים, המתורגמים ל-4.8 אחוזים בעקבות תיקון רמת המחירים מהשנה הקודמת (ראו גם את התייחסותו של פרופ' אביה ספיבק בגיליון זה). מצב המוצא של התקציב על פי ההחלטות הקיימות ותחזית הצמיחה הריאלית של כ-3 אחוזים לשנה הבאה אינם מאפשרים לספוג את המעמסה התקציבית הנוספת בעקבות הלחימה.
לדעתנו, ובהינתן שמדובר בהוצאה חד-פעמית שאינה משפיעה על הגירעון המבני בתקציב, אפשר יהיה לשקול החרגה של הוצאה זו, שתקל על ההכרעה הקשה הצפויה בשנת 2013. גם בעבר נקט משרד האוצר מדיניות מסוג זה. הוא השתמש במושג "קופסה" כדי להגדיל את ההוצאה אד-הוק באופן חד-פעמי. חשוב שהחרגה זו תיעשה מבלי להכליל את המשאבים הנוספים בבסיס התקציב של משרד הביטחון כדי להבטיח שההוצאה תהיה חד-פעמית ושלא תנוצל להגדלה קבועה בתקציב הביטחון. בינתיים אישרה הממשלה תוספת תקציב של 750 מיליון שקל, אך טרם הוחלט אם התוספת תגיע ממקורות תקציביים רגילים או מהחרגה חד-פעמית שתאפשר להקל על סדר העדיפויות בתקציב 2013. לכאורה, החרגה מכלל ההוצאה היא סטייה מהכלל הפיסקלי, והיא עלולה לפגוע באמינות המדיניות הפיסקלית בישראל; אך ניסיון העבר מוכיח כי החרגה חד-פעמית, כשיש נסיבות שמצדיקות אותה, נתפסת כלגיטימית בעיני חברות דירוג האשראי, והיא לא מלווה בירידה בדירוג האשראי.

מודעות פרסומת

2 Responses to ההשלכות הכלכליות של מבצע "עמוד ענן"

  1. יואל הגיב:

    נתונים אכן מעניינים ומלמדים.
    לעניות דעתי, ישנם עלויות עקיפות אף יותר כאשר לוקחים בחשבון את מצבם הכלכלי של משקי הבית לאחר המבצע. משפחות אשר נכנסו לחובות (או מלקיחת הלוואות או מהפסד ימי עבודה) אשר מגדילים את מסגרות האשראי בבנקים ואשר מאיימים בכך על חוסנה החברתי והכלכלי של המדינה הן בצמיחה והן במונחים של חברה כלכלית חזקה.
    יואל

  2. בועז העצני הגיב:

    ואסור לשכוח שכל העלויות הללו משני המבצעים כולן תוצאה של ההתנתקות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s