ראיון עם ח"כ משה גפני- יו"ר ועדת הכספים של הכנסת

מראיינים: עלי בינג וטל וולפסון

ועדת הכספים של הכנסת קובעת ומנהלת חלק נכבד מסדר היום הכלכלי של מדינת ישראל. החוקים המרכזיים הנוגעים לכלכלת ישראל עוברים דרכה מתוקף אחריותה בעיקר לתחום הפיסקלי של מדינת ישראל. בכנסת האחרונה ח"כ משה גפני משמש יו"ר הוועדה, ומכאן השפעתו הרבה על כלכלת ישראל. ניסינו לברר עמו את דעותיו על התנהלות הוועדה מתוך התייחסות לנושאים אקטואליים העומדים על הפרק.

 

ח"כ גפני, איך זה להיות ראש ועדת הכספים? מצד אחד יש שאומרים שזו הוועדה הכי חשובה בכנסת, אך מצד שני היא עוסקת בתחום שדורש הבנה מקצועית, שלא תמיד יש לחברי הכנסת. האם זה נכון לדעתך?

אני חולק על התפיסה שלפיה חבר כנסת צריך להיות איש מקצוע. השאלה החשובה היא אם יש לך שכל ישר, ואם אתה מתמסר לעבודה ולומד את החומרים כמו שצריך. שר הבריאות לא צריך להיות רופא, וראש הממשלה אינו צריך לדעת הכול. צריך להיות אדם חרוץ, ישר, שרואה את ייעודו לסייע לכלל האנשים ולקבל הכרעות. הלימוד של החומר וההתכוננות לישיבות זה מה שחשוב. אני רואה שמערכות שלמות עברו תחתינו, ולא נראה לי שהיתה תקלה תחת ידי.

האם יש פער אידיאולוגי משמעותי בין החברים? יש האומרים שבארץ אין הבדלים של ימין ושמאל מבחינה כלכלית.

אני לא מרגיש פערים. אני נמצא שנתיים בוועדת הכספים, ורוב ההחלטות היו פה אחד או כמעט פה אחד. בקדנציה שלי עברו כמה חוקים מאוד גדולים ומשמעותיים, כמו חוק ששינסקי, חוק ניירות ערך וחוק בנק ישראל, וכולם עברו פה אחד. אמנם היו ויכוחים רבים, ולעתים הוועדה אף מכניסה לחוקים שינויים דרמטיים, אך בסוף כולם מסכימים. חשוב להדגיש שהוועדה אינה חותמת גומי בחוקים אלו, כאשר לדוגמה בחוק בנק ישראל הוועדה ביצעה שינויים מהותיים בחוק, ועשתה זאת בהסכמה כמעט מלאה.

עד כמה הלוביסטים משפיעים על עבודת הוועדה?

היתה בעניין מהומה יותר ממה שהיה צריך להיות, ולטעמי המבקרים הגזימו (בעניין ועדת ששינסקי; ע"ב וט"ו). אכן, במהלך הדיונים נפגשתי עם הלוביסטים ועם הטייקונים עצמם שביקשו לפגוש אותי, כי אני מקבל את כולם. אני רואה זאת כחלק מתפקידי. בעיניי, חברי ועדה יכולים להיפגש עם בעלי אינטרס כל עוד האינטרס גלוי ומונח על השולחן. אין בזה שום פסול. יותר מזה, אני יכול להגיד לכם כי פנו אליי גם כמה רבנים שהם בעלי השפעה עליי, שמעתי אותם ואמרתי להם את עמדתי. בנוגע ללוביסטים, התפרסם בתקשורת כאילו אני אמרתי שלא אכניס אותם לוועדה, אך אין זה נכון, אין לי אפשרות חוקית לעשות כך מכיוון שעל פי חוק, הדיונים בוועדה גלויים. הסברתי שכאשר אראה מצב שבו מגיעים להצבעה ופתאום לוביסט מושך בחולצתו של חבר כנסת אני אוציא אותו החוצה.

       בנוגע למהות החוק – היה צריך להכניס בחוק כמה תיקונים, אבל את לב ההחלטה שקיבלה הוועדה קיבלתי וקיבלו חברי הוועדה באופן מלא. נראה לי שכל התנהלות הלוביסטים בעניין זה לא חרגה מגבול הטעם הטוב ונעשתה במסגרות המקובלות.

הדברים שלך קצת מפתיעים. כולם ראו בעיתון תצלום מוועדת הכספים בנוכחות שני חברי כנסת ועשרים לוביסטים. זה תקין לדעתך?

אני תמיד אומר שהתפקיד שלנו הוא לייצג את מי שאין לו כסף לשכור לוביסטים. בראש מעייניי ייצגתי את מי שלא יכול לשכור נציגים. עם זאת, חלק מהטענות של הלוביסטים היו צודקות וצריך לשמוע את כולם.

יש האומרים שיש כיום במשרד האוצר רוח שונה מזו שהיתה לפני כמה שנים. אודי ניסן, הממונה על התקציבים, צוטט כשאמר: "באוצר לא מדברים כיום על קיצוצים, אלא על תוספות". האם בתפקידך אתה מרגיש בזה?

אני חייב לציין ששיניתי את דעתי על אנשי האוצר. בתחילת הדרך חשבתי שהם עושים רק דברים רעים, ובדרך להשגת המטרות הכלכליות הם מוכנים לפגוע בכל מה שזז. היום אני מבין שכמו בכל מקום יש אנשים יותר טובים ואנשים פחות טובים, אבל בסך הכול הכיוון חיובי. אני חושב שיש שינוי במשרד האוצר, ובסך הכול השכלנו לייצר מערכת יחסים טובה עמם. עדיין יש לי ויכוחים אִתם, כיוון שאני שם יותר דגש על הרובד החברתי והם על הרובד הכלכלי, אך זה טבעי ובסוף מסתדרים.

– בשנה שעברה אושר בממשלה הכלל הפיסקלי שמעלה את הגידול השנתי בתקציב המדינה מ-1.7 אחוזים ל-2.5 אחוזים. האם אין בכך התנגשות עם מדיניות הורדת המסים של הממשלה?*

זה אכן לא הגיוני, ולכן אני עומד לקיים בקרוב דיון בוועדה בנוגע להקפאת הורדת המיסוי הישיר ולהורדת מס החברות. באופן כללי, המהלך של הורדת המסים הישירים תוך כדי העלאת מסים עקיפים שגוי בעיניי משום שהוא מגדיל את האי-שוויון בחברה, ואט אט אנחנו הופכים להיות ארצות הברית מבחינת הפערים החברתיים העצומים. לאחר ההצטרפות ל-OECD ניתן לערוך השוואה למדינות אחרות ולראות כי אנחנו מהגבוהות ביותר במסים עקיפים ומהנמוכות ביותר במסים ישירים, וזו מדיניות שגויה מכיוון שכך אנחנו מגדילים אף יותר את הפערים החברתיים. מלבד מדיניות המס השגויה, ניתן לראות תהליך של התרחבות הפערים בין המעמדות – מקרב הבכירים יש אנשים המרוויחים שכר של שכונת מצוקה שלמה, זה לא הגיוני. בעיה שלישית הקשורה לעניין זה היא הריכוזיות במשק שצוברת תאוצה. מדובר בשלושה גורמים בעייתיים שיש לטפל בהם – מדיניות מיסוי שגויה המובילה להגדלת פערים חברתיים, שכר גבוה ביותר של חלק מהבכירים במשק, והריכוזיות שצוברת תאוצה.

אם דיברנו על מסים, ידוע שבישראל לא נהוג כלל מס עיזבון או ירושה, אף על פי שבמדינות הכי ליברליות בעולם (כמו ארצות הברית) נהוג מס מסוג זה. למה בישראל אין כזה מס?

זה נכון. עם זאת, אני לא בקיא בנושא ואיני יודע לענות על זה. זה נושא שעלה בעבר בוועדה, ויכול להיות שהגיע הזמן שנדון בו שוב.

עד כאן עסקנו בנושאים עקרוניים, וכעת יש לנו כמה שאלות אקטואליות. ראשית בעניין שוק הדיור – מדוע אתה מתנגד למגבלה החדשה של בנק ישראל, שהבנקים לא יוכלו לתת משכנתא ששיעור ההלוואה בריבית משתנָה בה גבוה מ-33 אחוז? אמנם זה פוגע בזוגות צעירים בלי גב כלכלי, אך לדברי הנגיד רוב המשברים הכלכליים בעולם התחילו בתחום הדיור.

אני לא מתנגד למהלכי הנגיד, אך צריך לזכור שלכל נושא בעניין הכלכלי יש כמה היבטים. תפקידו של נגיד בנק ישראל הוא לדאוג שהמערכת הפיננסית תהיה יציבה, ולכן הוא צודק כאשר הוא מקטין את הביקושים. עם זאת, צריך לזכור שעיקר הבעיה בשוק הדירות נובעת מכך שהממשלה לא מגדילה את ההיצע בשוק, מה שמוביל אותנו למצב שבו רק עשירים יכולים לרכוש דירה.

       המחלוקת עם בנק ישראל היתה בעקבות הקלות במשכנתא שנתנו לתושבי חו"ל ביישום המגבלה האחרונה שקבע בנק ישראל. מבחינת בנק ישראל זה צעד נכון, כי קניית דירות על ידי תושבי חוץ אינה מסכנת את יציבות הבנקים, אך עם זאת יש לזכור שהיא כן גורמת לעליית מחירים נוספת בשוק הדירות, ולכן הבעיה בשוק הדיור מתעצמת. כלומר בתור צעד שמקנה יציבות פיננסית מדובר בצעד הגיוני, אך מבחינת משבר הדיור זה לא סביר. עקב כך העלינו את הנושא בוועדת הכספים בפני הנגיד ובפני המפקח על הבנקים, שהסכימו עמנו בנוגע לעניין זה. לסיכום, לדעתי בשביל לצאת מהמשבר הממשלה צריכה לאפשר לקחת הלוואות מסובסדות, לתמוך בזוגות צעירים ולשווק קרקעות זולות.

איך ייראה לדעתך שוק העבודה בישראל בעוד עשר שנים מבחינת שילוב האוכלוסייה החרדית? מתקבל רושם שיש התעוררות בתחום.

אגיד לך את השקפתי: מי שתורתו אומנותו חייב ללמוד תורה, בלי זה אין לנו זכות קיום כעם. אבל המצב בשטח הוא שרוב הציבור החרדי רוצה לעבוד ולהתפרנס בכבוד, והבעיה היא שהחרדי מתקבל אחרון לעבודה. בגלל סטיגמות ותדמית שיצאה לחרדים בתקשורת, המעסיקים פוחדים שהעובד החרדי יעשה בעיות, ימצא קברים עתיקים מתחת למשרד ויארגן הפגנות. אבל המציאות שונה, ופעמים רבות מוצאים שכאשר חרדי מתקבל לעבודה המסירות שלו והיכולת שלו גבוהות מהממוצע.

 

אתה לא חושב שיש אמת בחשש של המעסיקים? אין לך שום ביקורת כלפי התנהלות החרדים?

ממש לא. הבעיה היא שהמדינה עוד לא הפנימה שצריך לטפל בעניין הזה. אנו מנסים כעת להעביר אפליה מתקנת לחרדים, בדומה למגזרים אחרים, כך שחרדי באותה רמה יועדף, ובכך לעזור למי שרוצה לעבוד.

 

אז בעוד עשר שנים האוכלוסייה החרדית תשתלב בשוק העבודה?

אני אופטימי. נולדתי אופטימי ואשאר אופטימי.


* יש לציין כי הראיון נערך לפני ההכרעה בוועדה בנוגע למדיניות הורדת המסים.

מודעות פרסומת

3 Responses to ראיון עם ח"כ משה גפני- יו"ר ועדת הכספים של הכנסת

  1. יובל א. הגיב:

    תודה, ראיון מעניין ולא שטחי.

  2. פיקיסיהו הפיסקלי הגיב:

    ראיון טוב

  3. ori@12345.com הגיב:

    לא מצאתי אתר לכתוב ,אבל ברצוני להביע מחאה על חוקי הכנסת החדשים, כמו שינוי ימי העבודה ,אני עובדת כ-35 שנה ואני זוכרת איזה עינויי זה היה לעבוד בימי שישי ולהגיע הביתה עם תחבורה ציבורית ולא להספיק להכין לשבת ,כיום אני לא עובדת שנים רבות בימי שישי ואין תחליף ליום הזה בשביל אישה ,לא כל מי שקם בכנסת עם הצעת חוק צריך לאשר אני חושבת שכאן צריך משאל עם .מי שרוצה לבלות עם ילדיו שיקח יום חופש ולא חסר לנו ימי חופשה במדינת ישראל.
    חוק נוסף הוא הפנסיה אחרי 35 שנה של עבודה כאישה אני לא מוצאת לנכון להגדיל את גיל הפנסיה הפרשתי מספיק כספים לביטוח לאומי במשך כל שנות עבודתי ,מכל בונוס ,ומכל הבראה ,ביטוח לאומי נהנה וגם קופת החולים שהם השותפים הקבועים ,מי שרוצה להמשיך לעבוד שיעבוד ,אני כבר רוויה וחבל שאישה לא יוצאת בגיל 55 . לעולם לא יכול להיות שויון בין גבר לאישה ,אישה עוברת במהלך חייה הרבה שינויים פיזיולוגים לידות גיל מעבר ועוד ,ממילא במשכורות, גבר תמיד ירוויח יותר מאישה שהיא באותו תפקיד .והגיע הזמן להפסיק לענות את תושבי מדינת ישראל ,יש להם מספיק ,בצורה כזאת מי יודע אם יהיה סיכוי למדינת ישראל להתקיים בעוד כמה שנים .
    ממש כמו שכתוב בתורה "ארץ אוכלת יושביה"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s