המחיר הכלכלי של הקיפאון המדיני

מאת: אריה ארנון

הוויכוח הציבורי בישראל מאז שנת 1967 ואולי גם קודם, נחלק בגסות לשני ממדים: המדיני-ביטחוני מחד גיסא והכלכלי-חברתי מאידך גיסא. לעתים קרובות כל זירת ויכוח מתכנסת לתוך עצמה ומתנהלת בין משתתפיה בלבד, ואילו זירת הוויכוח האחרת נתפסת כלא רלוונטית. כך, רבים טוענים שאין קשר בין התקדמות או קיפאון בזירה המדינית ובין הצלחת הכלכלה.

       עובדה, הם אומרים, למרות עשור של קיפאון מדיני, הכלכלה הישראלית פורחת. הטוענים כך מדגישים תמיד כי המדיניות הכלכלית היא המפתח המרכזי להצלחה כלכלית. מדיניות "אחראית", "נכונה", כזו ששומרת על משמעת פיסקלית ציבורית ובצדה תחרותיות בסקטור הפרטי, הם אומרים, מולידה צמיחה. ההיבט המדיני (כלומר חסרונו), אינו מפריע. האומנם כך הוא? לא אדון כאן במדד ההצלחה הכלכלית המקובל — התמ"ג. חולשותיו כמדד בלבדי לרווחה ידועות: הוא אינו מתייחס לגורמים רבים חשובים, שכיום נחשבים "לא מדידים" (סביבה, עבודה שלא בשווקים, עסקאות לא כספיות ועוד) ואינו מתייחס לשיקולי צדק חלוקתי. אעסוק כאן רק בטענה המקובלת על רבים בישראל בשנים האחרונות, כי אפשר להצליח בכלכלה גם אם יימשך הקיפאון המדיני.

        ראשית, בדרך כלל סומכים את הטיעון על מה שהיה. הטוענים פונים לנתוני השנים האחרונות, או בשפה טכנית לסטטיסטיקה הנמדדת בישראל בשנים האחרונות, ומפרשים: "ראו כיצד צומח המשק בשנים האחרונות באין תהליך מדיני". על כך יש להשיב כי כדאי כמובן לבחון את ההיסטוריה, אך גם את השנים שלפני העשור האחרון. הצריכה הביטחונית בישראל מאז 1967 ועד 1972 היתה נמוכה יחסית. לאחר 1973 קפצה הצריכה הביטחונית לכ-25% תוצר. מאז, בזכות ההסכם עם מצרים והתהליך המדיני, ירדו ההוצאות לצריכה ביטחונית בהדרגה עד לכ-7% תוצר (ראו דוח בנק ישראל 2009, לוח ו'-נ'-10, המתבסס על נתוני הלמ"ס). כמובן אסור לשכוח גם כאן כי המדידה חסרה, שכן בנתוני הצריכה הביטחונית חסרים רכיבים האמורים להשתייך לעלות הביטחון האמיתית, ובהם ערך עבודת חיילי החובה, עלות שירות חיילי המילואים ועוד (ראו את מאמרו הידוע של ברגלס, המופיע בגרסה שנייה בתוך "המשק הישראלי חבלי צמיחה" בעריכת בן-פורת [1989] ודיון עדכני על שנת 2008 אצל וולפסון בסדרת מאמרים מצטיינים במכון פאלק).

       שנית, חלק מחוזקה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות בא לה בזכות קפיצה בסחר הבינלאומי לאחר תחילת התהליך המדיני ב-1993. על הקפיצה בסחר יש מחקרים לא מעטים. התהליך שבו נפתחו שווקים באזורים שהיו סגורים לסחורות ישראליות התרחש משום שהחרם הוסר בפועל, וכך כלכלות סגורות לנו נפתחו. תהליך זה הוא הפיך, והרוח שפתחה את הדלתות עשויה להשתנות ולהביא לידי סגירתן. כבר ניכרים סימנים לשינוי ומיד אדון בכמה מהם.

       שלישית, לא רק ההוצאות לצריכה ביטחונית (באחוזי תוצר) ירדו, גם הנזק לעורף הישראלי, כולל לפעילות הכלכלית, היה מינימלי בעשורים האחרונים. אמנם מלחמת לבנון השנייה גרמה נזק לעורף ופגעה בפעילות, אך אי-אפשר להשוותו לנזקי 1973. כל מי שמממעיט בנזק האפשרי מעימות חדש — הן נזק שהוא תוצאת הרס והן נזק של פגיעה בפעילות הרגילה, מתעלם ממה שידוע על צורת הלחימה בעתיד.

       רביעית, ישראל נהנית בשנים האחרונות מתנאים מקרו-כלכליים טובים שאפשרו לה לחמוק אפילו מנזקי המשבר העולמי, או לפחות לצאת ממנו במחיר נמוך יחסית. אך עימות חדש עשוי לשנות את הסביבה המקרו-כלכלית החיובית באופן חד: זרמי הון ישנו כיוון, שער החליפין יהיה מקור לאי-ודאות, הריבית תנסוק וחוסר היציבות המדינית יפגע בכלכלה.

       כל ארבעת הגורמים שהוזכרו לעיל בקיצור נמרץ עלולים לפעול בכיוון שלילי אם יימשך הקיפאון המדיני. מתי? אין לדעת.

       המתרחש בתחום הגז יכול לרמוז לנו על הכיוון. מצרים שאחרי מובארק יכולה להחליט כי אינה רוצה בקשרים נורמליים עם ישראל; הטענה תסתמך, כך אפשר לנחש, על העובדה שההסכם שלה עם ישראל לא הושלם מעולם. כזכור, פרק חשוב בהסכם, שתואר בישראל דאז (1978) כפרק הצהרתי, התייחס לנושא הפלסטינים. בפרק הקרוי "הסכם מסגרת" דובר על חמש שנים שבהן ישרור מצב ביניים, אך אחריו יטופל מעמד הקבע של השטחים. חלק זה לא בוצע. הקפאת קשרי הכלכלה בין מצרים לישראל תביא כמובן לנזקים. אפשר למנוע אותם אם ייפסק הקיפאון המדיני. הטענה כי אפשר להמשיך לשגשג כלכלית גם בקיפאון מדיני היא, לדעתי, טענה הנשענת על קוצר ראייה.

מודעות פרסומת

One Response to המחיר הכלכלי של הקיפאון המדיני

  1. עלי בלום הגיב:

    מסכים בהחלט.אין כלכלה בלי בטחון ואין בטחון
    בלי כלכלה.יתר על כן:אי השיוויון בחלוקת
    ההכנסה,יפגע מאוד גם במוטיבציה להלחם,וחעורר
    שאלות על מה בכלל מגינים

    עלי בלום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s