על לימודי הכלכלה בישראל: ריאיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג

מראיינים: עלי בינג, רוני הכהן וטל וולפסון

"העובדה שלא לומדים היסטוריה ומחשבה כלכלית כחלק מלימודי הבוגר בכלכלה היא לא פחות מפשע אינטלקטואלי", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ופרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, בריאיון למגזין האלקטרוני הראשון של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים.

בשנה האחרונה פעלו במסגרת התוכנית לכלכלה וחברה שתי קבוצות של מרצים וסטודנטים שהביעו אי-נחת מתוכניות הלימודים בכלכלה באוניברסיטאות בארץ. הקבוצות דנו במצב הקיים וחיברו נייר עמדה ובו המלצות לשינויים. לקראת פרסום הנייר וקיום ערב עיון בנושא נפגשנו עם פרופ' טרכטנברג לשיחה קצרה.

– יש שלוש ביקורות עיקריות על לימודי הכלכלה באקדמיה בישראל: הראשונה מגיעה בעיקר מאנשי סגל, ולפיה חסרה חדשנות בתוכנית הלימודים, וכבר שנים רבות מלמדים את אותם התכנים. הביקורת השנייה גורסת שאין קשר בין המודלים התיאורטיים הנלמדים ובין מה שמתרחש במציאות, ובפרט במשק הישראלי, ואין חיבור למדיניות כלכלית ולהתפתחות המחשבה הכלכלית. השלישית אומרת שהמתכונת הנוכחית של הלימודים אינה מקנה את בסיס הידע הרלוונטי – לא לתלמידים שמעוניינים להמשיך למחקר, החסרים את הידע המתמטי הנדרש, ולא לתלמידים שרוצים להיכנס לשוק העבודה, שחסרים להם קורסים רלוונטיים לפרקטיקה, כמו מימון, מדיניות ציבורית וכדומה. נשמח לשמוע את התייחסותך לביקורות אלו.

הביקורות במקומן. אחת הסיבות המרכזיות לבעיות אלו היא דילול הסגלים. האוניברסיטאות השונות אינן מצליחות לשמור על מספר אנשי הסגל מלפני עשור. פועל יוצא הוא שמחלקות הכלכלה מתחזקות את ליבת הלימודים ואינן מצליחות לפתח את התכנים מסביב לליבה. אין מספיק כוח אדם לחידוש תכנים, וכך התכווצות הסגלים גרמה להתכווצות התכנים. מדובר במצב אנורמלי שמבטא אילוץ של המערכת ואינו משקף את תוכנית הלימודים הרצויה, ולכן כרגע המאמץ הוא לגייס סגל צעיר ורוח חדשה על מנת לעצור מגמה זו.

כאשר הסגל יגדל תתחיל ההתמודדות של המתח בכלכלה בין תיאוריה לאמפיריקה, הקיים כבר עשרות שנים בדיסציפלינה הכלכלית. מדובר במתח בריא המוֹנע קיבעון של המערכת. בפועל בישראל, עקב ההצלחות העולמיות של חוקרים ישראלים בכיוון התיאורטי, בעיקר בתורת המשחקים, ניתן דגש יתר דווקא לכיוון זה.

העובדה שכיום אין לימוד של תכנים נוסף על תוכני הליבה, ובעיקר המחסור בלימוד של היסטוריה כלכלית, הם פשע אינטלקטואלי. אי-אפשר להבין תופעות כלכליות ללא ההקשר ההיסטורי. בדומה, כדי להבין את המשבר הכלכלי האחרון יש להבין ולהכיר את המשברים הקודמים שהיו לאורך ההיסטוריה. לימודי הכלכלה היום הפכו את הכלכלה ל"אהיסטורית", וכך הכלכלה אינה קשורה לא להיסטוריה ולא למציאות המתרחשת היום. לימודי התואר הראשון צריכים לכלול בסיס תיאורטי נרחב אך גם רקע היסטורי. יש להדגיש שאין מדובר במשחק סכום אפס, שבו נאלצים לבחור בין לימודי התיאוריה ללימודי ההיסטוריה. אפשר וצריך לבחור בשניהם במקביל, ולמעשה הבחירה היא בין כלכלה ראויה לכלכלה לא ראויה.

– ומה בנוגע לחיזוק הקשר של הלימודים למציאות?

לא יכול להיות שכלכלן עשוי לסיים תואר ללא ידע על המתרחש במשק הישראלי, בפרט כאשר המשק הישראלי מספק מעבדה יוצאת דופן בפן המיקרו ובפן המקרו. המשק הישראלי עבר ועובר דברים מדהימים, ומכל העולם מתעניינים במאפיינים שלו – תמיכה גבוהה במחקר ופיתוח באופן יחסי לעולם, תקציב מדינה דו-שנתי, הצלחה בקליטת עלייה, מעבר ממשק בעל צביון סוציאליסטי לשוק חופשי ללא שפיכות דמים וכיוצא בזה.

זה פשע אינטלקטואלי שלימוד המשק הישראלי וניתוחו אינם ציר מרכזי בלימודי הכלכלה. מדובר בבעיה שחייבים לטפל בה וגם אפשר לעשות זאת. יש ליצור גיוון בין המוסדות כך שכל מוסד ימצא את הדגש שלו בלימודי הכלכלה. מוסד מסוים יהיה בעל אופי אקדמי ומחקרי יותר (כמובן, ללא ויתור על אלמנטים הכרחיים כמו היסטוריה ופילוסופיה כלכלית), אחרים יהיו מוכוונים יותר לשוק העבודה. כך כל מוסד לימודי ימצב את עצמו בהתאם לאופי המוסד והסגל.

לצערי, יש כיום בארץ תפיסה חד-ממדית בנוגע למצוינות אקדמית. צריך לעבור לגישה רב-ממדית המכירה במצוינות אקדמית לא רק דרך מצוינות מחקרית, אלא גם דרך הכשרת הסטודנטים לשוק העבודה, דרך סולם למוביליות חברתית וכדומה. צריך ליצור מסלולים תיאורטיים יותר עם דגש מחקרי, ובצדם מסלולים פרקטיים יותר.

– איך יוצרים שינוי?

כפי שאמרתי, דרוש סגל חדש שיזרים דם חדש במערכת, ובנוסף המערכת צריכה להפנים את התפיסה הרב-ממדית שהמחקר אינו נמצא מעל הפרקטיקה.

– פרופ' דייוויד קולנדר מאוניברסיטת מידלברי התארח החודש בסמינר שקיימנו בוון ליר, וטען שהבעיה בלימודי הכלכלה נעוצה בעובדה שמערכת התמריצים האקדמית מוכוונת למצוינות מחקרית בלבד, ולכן אין מחשבה מספיקה על תוכנית הלימודים. מה ות"ת עושה בנידון?

זה נכון, וקשה לשנות זאת. אנחנו מודעים לכך ורוצים לתגמל אנשי סגל גם על איכות הוראה וגם על לימוד המוכוון לשוק העבודה. אנחנו נמצאים כיום בתהליך של חשיבה ומודעים לכך שדרושה יד מכוונת. שיטת החשיבה שלנו אינה דרך כפייה, אלא דרך בניית תמריצים.

לאחר השיחה המעניינת עם פרופ' טרכטנברג תהינו איך קורה שלא מעט אנשים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה מסכימים שנחוץ שינוי, אך שינוי כזה עדיין אינו מתרחש. האם תוכנית הלימודים תלויה רק במצוקת המשאבים של המערכת, או גם בחוסר תשומת לב לנושא? ואיך ישפיע שינוי התוכנית על הכלכלנים העתידיים שיֵצאו מהמחלקות לכלכלה? כעת, אנחנו מחכים לראות אם תמימות הדעים בנושא תוביל לשינוי המיוחל.

 

—————————

למעוניינים: קישור לטיוטת נייר העמדה בנושא לימודי הכלכלה בישראל (PDF).

מודעות פרסומת

4 Responses to על לימודי הכלכלה בישראל: ריאיון עם פרופ' מנואל טרכטנברג

  1. רוני הפנר הגיב:

    לצערי, לימודי הכלכלה לתואר ראשון הם כיום ברמה נמוכה, וחייבים לשפר אותם לפני שמדברים על הוספה של תכנים כגון היסטוריה וכלכלת ישראל.

    כמה נקודות לדוגמה:
    1) חסרה היום מחוייבות טוטאלית של המרצים (לרמת הלימוד, לנוכחות בכל השיעורים, לעדכון חומר הלימוד וכד').
    2) חייבים שתהיינה לומדות מחשב (רוב התכנים בשנות הלימודים הראשונות הם טכניים ופשוטים להעברה במחשב). אין צורך בכל כך הרבה כח אדם יקר כדי ללמד תכנים פשוטים כאלה.
    3) חסרים ספרי לימוד טובים ומעודכנים בעברית.
    4) יש להפסיק עם המאמץ המכוון להכשיל את הסטודנטים, למשל על ידי מבחנים מכשילים (שאלות עם לוגיקה עקומה). עצם העובדה שרוב הסטודנטים בהגדרה לא עוברים משנה א' לשנה ב' היא שערוריה ותעודת עניות לאוניברסיטה.
    5) יש לתקן את שיטת הניקוד. לא ייתכן ליצור באופן מלאכותי ובדיעבד עקומת פעמון של תוצאות. מי שיודע את החומר צריך לקבל ציון מלא גם אם זה אומר שכולם ייצאו מצטיינים.

    תתחילו בלתקן את הנקודות האלה ואז אפשר יהיה לדון בנקודות הנכונות של פרופ' טרכטנברג.

    • רונן זאבי הגיב:

      תגובה לתגובה של רוני הפנר:
      הדברים שמעלה רוני הפנר נכונים אולי במהותם, אולם הקביעה שיש לטפל בהם ולתקנם לפני שנוגעים בכלל בנושאים שהעלה פרופ' טרכטנברג טעות ביסודה. למה דומה הדבר? לצבא שרוצה להצטייד במטוסים לחיל האויר, אולם לא יעשה זאת מכיוון שלפני שמצטיידים במטוסים יש לטפל קודם כל בטעון שיפור בנושא הטנקים, בשיפור הכשרת החיילים וכיוב'. זה חשוב וזה חשוב ויש לטפל בנושאים במקביל ולא בטור.

      • רוני הפנר הגיב:

        הבעיה היא שכדי להוסיף לתוכנית הלימודים קורסים חדשים יהיה צורך להוציא משם קורסים קיימים וזאת בעיה. מה שאני מציע מנסה לשפר את היעילות ולקצר את הזמן הנדרש לקורסים הקיימים.

  2. קייבן הגיב:

    אני לא מקבל את התשובה שצריך עוד סגל רענן כדי לשפר את האיכות. אפשר להוציא מרצים גרועים ולהכניס מרצים טובים.
    אבל במערכת ההשכלה הגבוהה הס מלהזכיר תחלופה.
    מרצה שנכנס לסגל הקבוע – אין לו שום סיבה לשנות מדרכיו כי הוא מוגן עד יומו האחרון על האדמה.

    המערכת מעודדת קיבעון ולא חדשנות.
    לדוג' – למה מעבר לחצי תואר שמוגדר "חובה". אין עוד חצי תואר שמוגדר אף הוא "חובה". מהנדס לא יכול ללמוד רק חצי מהקורסים ולהחשב מהנדס.

    כך יגמרו כל ההיברדים של תואר כלכלה + שקר כלשהוא.

    צעד נוסף – ימונה אחראי לתוכנית הלימודים והוא יוודא שלא ילמדו בקורסים שונים תוכן זהה כמו המצב היום.

    צעד נוסף – לתוכנית הלימודים יוצמדו ספרים שיהיו חובה בסיליבוס. כלומר המבחנים יתבססו על הספרים האלה.

    צעד נוסף – ידרש מסטודנטים לקרוא מאמרים בכלכלה. ולהגיש עבודות שדורשות כתיבה ולא רק לפתור תרגילי מקסימיזציה.

    הצעדים שאני מציע לא דורשים שום רפורמה ושום כסף – רק רצון טוב של כמה אנשים בתפקידים הנכונים. שכאמור כמו שציינתי מקודם, אין להם שום סיבה להפגין רצון כזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s