"אין יתרון בהשמה בעבודה לאף מגזר – לא לציבורי ולא לפרטי. על המדינה לפקח על התחום, כמו גם לפקח על המעסיקים שלא תהיה אפליה בקבלה לעבודה, למשל בקרב עובדים מבוגרים": ראיון עם ד"ר תומאס קרופה מהמכון הגרמני למחקרי תעסוקה

אוקטובר 26, 2014

מראיין: ירדן קידר

בשנה האחרונה נכשל בכנסת הניסיון להרחיב את תוכנית "מעגלי תעסוקה" ("תוכנית ויסקונסין 2"), שנועדה להוציא חלק ממערך לשכות התעסוקה מהזירה הציבורית לידיים פרטיות. פעילותה הניסיונית של התוכנית בשנים 2005–2010 ספגה ביקורת ציבורית רבה עקב חוסר יעילותה בהשמה ארוכת טווח ופגיעה בלתי רצויה בזכויות מבקשי העבודה. מכאן עולה השאלה, האם ועד כמה ישנו יתרון למגזר הפרטי על הציבורי בתחום מציאת עבודה בשוק העבודה המודרני? יצאנו לשוחח על הנושא ועל נושאים אחרים בתחום התעסוקה עם ד"ר תומאס קרופה מהמכון הגרמני למחקרי תעסוקה  (IER), שהשתתף בכנס התקציב של התוכנית לכלכלה וחברה ביוני 2014. לקרוא את ההמשך »


בחינה מחדש של נוסחת הקפיטציה: הוספת משתנים חברתיים-כלכליים כמתאמי סיכון

אוקטובר 7, 2014

מאת: לאה אחדות 

רבות מהרפורמות שהונהגו במערכות בריאות בעולם המערבי נועדו להשיג יעילות והוגנות בהקצאת המשאבים. עקרון ההוגנות הכפול המנחה את פעילותן של מערכות ציבוריות רבות מחייב ששירותי הבריאות יינתנו בהתאם לצרכים הרפואיים של המבוטחים, אך התשלום למימונם ייקבע לפי יכולת התשלום של המבוטח. אחת הסוגיות המרכזיות במחקר ובדיון במדיניות הבריאות היא כיצד מקדמים הוגנות בצד יעילות. זאת, בשוק בריאות הפועל בתנאי תחרות מפוקחת שבו הצרכן יכול לבחור את קופת החולים (או את ספק השירותים או את תוכנית הבריאות), אך הקופה המחויבת לספק את השירותים בהתאם לצרכיו הרפואיים של המבוטח אינה יכולה לקבוע את הפרמיה לפי הסיכון של המבוטח. שכן, פרמיה זו נקבעת, למשל, לפי יכולת התשלום של המבוטח (תלוית הכנסה). לקרוא את ההמשך »


קיפאון כלכלי?

אוקטובר 7, 2014

מאת: יואל מוקיר

אין כמו מיתון כדי להכניס את עמיתיי הכלכלנים לדיכאון בנוגע לעתיד. כך אירע בשנות השלושים של המאה העשרים, וכך גם היום. כלכלנים רבים היום סבורים שתור הזהב של צמיחה כלכלית מהירה (בסביבות 2% לשנה בממוצע רב-שנתי) חלף מן העולם, ושילדינו ונכדינו לא יהיו עשירים יותר מאתנו. כמה מטובי הכלכלנים של ימינו, ובכללם לארי סאמרס (שהיה שר האוצר של ארצות הברית ונשיא אוניברסיטת הרווארד), פול קרוגמן, חתן פרס נובל ובעל הטור הכלכלי הליברלי של ה"ניו יורק טיימס", ואף עמיתי המלומד באוניברסיטת נורתווסטרן רוברט גורדון, הצטרפו למקהלת נביאי הזעם המנבאים את סוף הצמיחה הכלכלית המהירה שחווינו מאז מלחמת העולם השנייה. לקרוא את ההמשך »


מבט אל המשבר הכלכלי: פרספקטיבה ישראלית ובינלאומית

אוקטובר 7, 2014

מאת: אביה ספיבק

לאחרונה פורסם קובץ מאמרים שהוא פרי עבודתם של קבוצת כלכלנים שהתכנסה בשנת 2009 במכון ון ליר בירושלים ביוזמת התוכנית לכלכלה וחברה ודנה במשבר הכלכלי הגלובלי, בסיבותיו ובהשלכותיו על כלכלת ישראל.[1] הקובץ מכיל מאמרים על הסיבות למשבר ועל השפעתו על כלכלת העולם וכלכלת ישראל, הן בתחומים הפיננסיים והן בתחומים הריאליים. קובץ זה מקנה לקוראים פרספקטיבה כפולה: מצד אחד, ניתוח כלכלי מקצועי של הסיבות למשבר והשפעותיו על העולם וישראל; ומן הצד האחר, כיצד חשים מקבלי החלטות וכלכלנים מקצועיים בכירים במשבר בזמן אמת ואיך הם מנתחים את הנתונים שמעניקים להם רק תמונה חלקית וראשונית של המצב. נוסח הדיונים נשמר כמו שהיה במקור לשימוש כל מי שיעסוק בעתיד ביחסם של כלכלנים לאירועים הדרמטיים בזמן אמת. לקרוא את ההמשך »